|
|
עמוד:27
27 חִפּוּשִׁית מְבַדַחַת, לְבוּשָׁה אָדֹם - שָׁחֹר וּכְנָפֶיהָ צָהֹב בָּהִיר, רָאֲתָה אוֹתָן רוֹעֲדוֹת מִפַּחַד בֵּין הֶעָלִים . 'אֲנַחְנוּ מִסְתַתְרוֹת מִפְּנֵי הָרוּחַ,' הִסְבִּירוּ לָה הָאוֹתִיוֹת . 'וְאַתְ, מִי אַתְ בִּכְלָל ? ' 'אֲנִי חִפּוּשִׁית הַמִלִים, וַאֲנִי יְכוֹלָה לְלַמֵד אֶתְכֶן לִיצֹר מִלִים . אִם תִתְחַבְּרוּ לִקְבוּצוֹת שֶׁל שְׁתֵי אוֹתִיוֹת, אוֹ שָׁלוֹשׁ, אוֹ אַרְבַּע, אוֹ אֲפִלוּ יוֹתֵר, אַף רוּחַ לֹא תַצְלִיחַ לְהָעִיף אֶתְכֶן . ' הַחִפּוּשִׁית לִמְדָה אֶת הָאוֹתִיוֹת בְּסַבְלָנוּת אֵיךְ לְהִתְחַבֵּר לְמִלִים . חֵלֶק יָצְרוּ מִלִים קְצָרוֹת וְקַלוֹת כְּמוֹ מָה וְ לִי , וַאֲחֵרוֹת לָמְדוּ לְחַבֵּר מִלִים קָשׁוֹת יוֹתֵר כְּמוֹ עָנָף , רוּחַ וַאֲפִלוּ יְקוּם . אָז טִפְּסוּ הַמִלִים הַטְרִיוֹת חֲזָרָה לַצַמֶרֶת, אֶל הֶעָלִים הֲכִי גְבוֹהִים, וּכְשֶׁהָרוּחַ נָשְׁבָה, הֵן הִצְלִיחוּ לְהִשָׁאֵר שָׁם לְמַעְלָה יַחַד . חִפּוּשִׁית הַמִלִים אָכֵן צָדְקָה .
|
|