|
|
עמוד:29
29 חֵלֶק ב וְהִנֵה בֹּקֶר אֶחָד, בַּקַיִץ, הוֹפִיעַ זַחַל מוּזָר בֵּין עֲלֵי הָעֵץ . הוּא הָיָה סָגֹל, צַמְרִי וְאָרֹךְ - אָרֹךְ . 'אֵיזֶה בָּלָגָן,' אָמַר הַזַחַל בָּרֶגַע שֶׁרָאָה אֶת הַמִלִים מְפֻזָרוֹת עַל הֶעָלִים . 'לָמָה שֶׁלֹא תִתְחַבְּרוּ כַּמָה מִלִים יַחַד לְמִשְׁפָּט אֶחָד שֶׁאוֹמֵר מַשֶׁהוּ ? ' הָאוֹתִיוֹת מֵעוֹלָם לֹא חָשְׁבוּ עַל הָרַעְיוֹן הַזֶה . עַכְשָׁו הֵן יָכְלוּ בֶּאֱמֶת לִכְתֹב וּלְהַגִיד כָּל מִינֵי דְבָרִים . הֵן אָמְרוּ דְבָרִים עַל הָרוּחַ, עַל הֶעָלִים, עַל הַחִפּוּשִׁית . 'זֶה טוֹב,' עוֹדֵד אוֹתָן הַזַחַל, 'אֲבָל לֹא מַסְפִּיק טוֹב . ' 'לָמָה ? ' הִתְפַּלְאוּ הָאוֹתִיוֹת . 'כִּי אַתֶן צְרִיכוֹת לְהַגִיד מַשֶׁהוּ חָשׁוּב ! ' עָנָה הַזַחַל . הָאוֹתִיוֹת נִסוּ לַחֲשֹׁב עַל מַשֶׁהוּ חָשׁוּב, בֶּאֱמֶת חָשׁוּב . לְבַסוֹף הֵן יָדְעוּ מָה לוֹמַר . וְכִי מָה חָשׁוּב יוֹתֵר מֵהַשָׁלוֹם ? מִי יִתֵן שָׁלוֹם עַל הָעוֹלָם וְיָד מוּשֶׁטֶת לְכֻלָם . הֵן כָּתְבוּ בְּלִי שְׁגִיאוֹת וּבְהִתְלַהֲבוּת . 'נֶהֱדָר ! ' אָמַר הַזַחַל . 'וְעַכְשָׁו עֲלוּ עַל הַגַב שֶׁלִי . ' אַחַת - אַחַת טִפְּסוּ הָאוֹתִיוֹת עַל גַבּוֹ הַצַמְרִי שֶׁל הַזַחַל . 'אֲבָל, רֶגַע, לְאָן אַתָה לוֹקֵחַ אוֹתָנוּ ? ' הֵן שָׁאֲלוּ בִּדְאָגָה כְּשֶׁהַזַחַל הִתְחִיל לָרֶדֶת מֵהָעֵץ . 'לְרֹאשׁ הַמֶמְשָׁלָה,' עָנָה לָהֶן הַזַחַל . " מתוך : משלי פרדריק , נוסח עברי : תלמה אליגון - רוז, 2009
|
|