|
|
עמוד:37
מִצְאוּ שְׁלוֹשָׁה זוּגוֹת הֲפָכִים בִּשְׁנֵי הַצִיוּרִים וְכִתְבוּ אוֹתָם . קִרְאוּ אֶת הַסִפּוּר הַמַצְחִיק וְהַשְׁלִימוּ אוֹתוֹ בַּהֲפָכִים בְּעֶזְרַת הַמַחְסָן . 4 5 מַחְסָן גְבוֹהָה • אָרֹךְ • נְמוּכָה • כֵּהוֹת • קָצָר • בְּהִירוֹת יַלְדָה אַחַת יָשְׁבָה בַּסִפְרִיָה . פִּתְאֹם נִגְשָׁה אֵלֶיהָ הַסַפְרָנִית . "שָׁלוֹם, מָה שְׁלוֹמֵךְ ? " שָׁאֲלָה הַסַפְרָנִית . "הַכֹּל כָּרָגִיל," עָנְתָה הַיַלְדָה . "מָה זֶה, מָה קָרָה לָךְ ? " שָׁאֲלָה הַסַפְרָנִית, "מַמָשׁ קָשֶׁה לְהַכִּיר אוֹתָךְ . פַּעַם הָיָה לָךְ שֵׂעָר , עַכְשָׁו יֵשׁ לָךְ שֵׂעָר . פַּעַם הָיִית , עַכְשָׁו אַתְ . פַּעַם הָיוּ לָךְ עֵינַיִם , עַכְשָׁו יֵשׁ לָךְ עֵינַיִם . מָה קָרָה, רֹתֶם, שֶׁכָּל כָּךְ הִשְׁתַנֵית ? " "לֹא קָרָה לִי שׁוּם דָבָר," עָנְתָה הַיַלְדָה, "אֲנִי בִּכְלָל לֹא רֹתֶם . " 37
|
|