|
|
עמוד:114
1 זֶה קָרָה לִפְנֵי שָׁנִים אֵין - סְפֹר, בִּזְמַן שֶׁנִקְרָא "זְמַן הַחֲלוֹם" . טִידָלִיק, הַצְפַרְדֵעַ מִמִין זָכָר הַגָדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁחַי אֵי פַּעַם, הִתְעוֹרֵר בֹּקֶר אֶחָד בְּצִמָאוֹן עָצוּם . הוּא שָׁתָה וְשָׁתָה עַד שֶׁלֹא נִשְׁאֲרוּ מַיִם מְתוּקִים בָּעוֹלָם . עַד מְהֵרָה, 5 יְצוּרִים בְּכָל מָקוֹם הִתְיַבְּשׁוּ וְכִמְעַט גָוְעוּ בְּצָמָא, וְהָעֵצִים וְהַצְמָחִים נָבְלוּ . כָּל הַחַיוֹת הָיוּ בִּמְצוּקָה נוֹרָאָה, עַד שווֹמְבָּט זָקֵן וְחָכָם חָשַׁב עַל רַעֲיוֹן : "אִם נַצְלִיחַ לְהַצְחִיק אֶת טִידָלִיק, אוּלַי כָּל הַמַיִם יִזְרְמוּ מִפִּיו ! " . זֶה הָיָה רַעֲיוֹן טוֹב, וְהַחַיוֹת הֶחֱלִיטוּ לְנַסוֹת . הַחַיוֹת הִתְאַסְפוּ לְיַד הַמָקוֹם שֶׁבּוֹ טִידָלִיק נָח, וְנִסוּ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב 10 לְהַצְחִיק אוֹתוֹ . צִפּוֹר הַקוּקָאבֻּרָה סִפְּרָה אֶת הַסִפּוּר הַמַצְחִיק בְּיוֹתֵר שֶׁלָה, הַקֶנְגוּרוּ קָפַץ מֵעַל הָאֵמוּ, וְהַלְטָאָה נֶעֶמְדָה עַל שְׁתֵי רַגְלַיִם וְנִפְּחָה אֶת בִּטְנָה . אַךְ לַשָׁוְא - טִידָלִיק אֲפִלוּ לֹא חִיֵךְ . וְאָז, כְּשֶׁהַחַיוֹת כִּמְעַט הִתְיָאֲשׁוּ, הַנָחָשׁ הֶחֱלִיק לְעֵבֶר טִידָלִיק הָאָדִישׁ וְהִתְחִיל לִרְקֹד . הוּא הִסְתוֹבֵב סְבִיב עַצְמוֹ וְהִתְפַּתֵל וְהִתְפַּתֵל לְכָל מִינֵי 15 צוּרוֹת מְשֻׁנוֹת - עַד שֶׁבְּטָעוּת גוּפוֹ הָפַךְ לְקֶשֶׁר אֶחָד גָדוֹל ! כְּשֶׁטִידָלִיק רָאָה אֶת זֶה, עֵינָיו נִדְלְקוּ וּצְחוֹק הִתְחִיל לְבַעְבֵּעַ בְּבִטְנוֹ, עַד שֶׁלְפֶתַע הוּא פָּעַר אֶת פִּיו וּפָרַץ בִּצְחוֹק גָדוֹל ! הַמַיִם זָלְגוּ מִפִּיו, זָרְמוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִלְאוּ שׁוּב אֶת הָאֲגַמִים, הַבִּצוֹת וְהַנְהָרוֹת . טִידָלִיק הַצְפַרְדֵעַ סִפּוּר אוֹסְטְרָלִי עַתִיק לְטָאָהאֵמוֹ ווֹמְבָּט 114 114
|
|