|
|
עמוד:193
עמוד 1 193 193 הָאִכָּרוֹן וְהַשֵׁ ד מֵאֵת הָאַחִים גְרִים תִרְגְמָה מִגֶרְמָנִית : חַנָה לִבְנַת 1 הָיֹה הָיָה פַּעַם אִכָּרוֹן נָבוֹן וְעַרְמוּמִי, שֶׁעַל מַעֲלָלָיו אֶפְשָׁר לְסַפֵּר הַרְבֵּה . אֲבָל הַסִפּוּר הַיָפֶה מִכֻּלָם הוּא אֵיךְ הֶעֱרִים פַּעַם עַל הַשֵׁד וְהִצִיג אוֹתוֹ כְּטִפֵּשׁ מֻשְׁלָם . יוֹם אֶחָד עָבַד הָאִכָּרוֹן בַּשָׂדֶה וְהִתְכּוֹנֵן לָשׁוּב לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהַדִמְדוּמִים יָרְדוּ 5 עַל הָאָרֶץ . אָז רָאָה בְּאֶמְצַע הַשָׂדֶה שֶׁלוֹ עֲרֵמָה שֶׁל פֶּחָמִים בּוֹעֲרִים, וּכְשֶׁנִגַשׁ לְשָׁם בִּפְלִיאָה רָאָה שֵׁד . "אַתָה יוֹשֵׁב עַל אוֹצָר ? " אָמַר הָאִכָּרוֹן . "בְּהֶחְלֵט", עָנָה הַשֵׁד, "עַל אוֹצָר שֶׁיֵשׁ בּוֹ יוֹתֵר זָהָב וְכֶסֶף מִכְּפִי שֶׁרָאִיתָ בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי חַיֶיךָ" . 10 "הָאוֹצָר נִמְצָא בַּשָׂדֶה שֶׁלִי וְשַׁיָךְ לִי", אָמַר הָאִכָּרוֹן . "הוּא שֶׁלְךָ", עָנָה הַשֵׁד, "אִם תִתֵן לִי בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם אֶת הַמַחֲצִית מִמָה שֶׁיָנִיב הַשָׂדֶה שֶׁלְךָ . כֶּסֶף יֵשׁ לִי בְּכַמוּת מַסְפֶּקֶת, אֲבָל אֲנִי מִשְׁתוֹקֵק לְפֵרוֹת הָאֲדָמָה" . הָאִכָּרוֹן הִסְכִּים לָעִסְקָה . "אֲבָל כְּדֵי שֶׁלֹא נָרִיב בִּזְמַן הַחֲלֻקָה", אָמַר לוֹ, "נַחְלִיט שֶׁאַתָה תְקַבֵּל אֶת כָּל מָה שֶׁעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וַאֲנִי אֲקַבֵּל 15 אֶת מָה שֶׁמִתַחַת לִפְנֵי הָאֲדָמָה" . עַרְמוּמִי : מישהו פִּיקֵחַ ש"מְסַדֵר" אחרים . לְהַעֲרִים על מישהו : "לסדר" מישהו, להתנהג בְּעַרְמוּמִיוּת . 1 . השד אמר לאיכרון שהוא יוכל לקבל את ה אם ייתן לשד מחצית מה שלו . גידולים • אוצר מַחְסָן : הַהַצָעָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו שֶׁל הַשֵׁד, אֲבָל הָאִכָּרוֹן הָעַרְמוּמִי זָרַע שָׁם סֶלֶק . כְּשֶׁהִגִיעַ זְמַן הָאָסִיף, הוֹפִיעַ הַשֵׁד וְרָצָה לָקַחַת אֶת הַפְּרִי שֶׁלוֹ, אֲבָל לֹא מָצָא דָבָר פְּרָט לְעָלִים צְהֻבִּים וּכְמוּשִׁים . מְדֻשַׁן עֹנֶג : וְהָאִכָּרוֹן, מְדֻשַׁן עֹנֶג, חִלֵץ מִתוֹךְ הָאֲדָמָה אֶת הַסְלָקִים שֶׁלוֹ . מרוצה מעצמו
|
|