|
|
עמוד:49
בַּהַתְחָלָה הוּא לֹא זָז . אִמָא שָׂמָה נַקְנִיק בִּקְצֵה הַמַסְלוּל, וְאָז הוּא הִבִּיט לַצְדָדִים, הֶחֱלִיק עַד קְצֵה הַמַסְלוּל וְנָגַס בַּנַקְנִיק . לִיָה הָיְתָה מְאֻשֶׁרֶת, וְאַבָּא אָמַר "כָּל הַכָּבוֹד ! רַעֲיוֹן מְעֻלֶה ! " . עֵילָם וְלִיָה הִמְשִׁיכוּ לְאַמֵן אֶת בֹּטֶן, וְהוּא גָדַל וְהִתְחַזֵק . הוּא לָמַד אֲפִלוּ לְהַחְלִיק עַל רֶגֶל אַחַת וְלַעֲשׂוֹת סַלְטוֹת בָּאֲוִיר ! בְּסוֹף הַקַיִץ חָזְרָה הַמִשְׁפָּחָה לַדוֹקְטוֹר לֵבְטוֹב . הַוֵטֵרִינָר הִבִּיט בָּעַכְבָּר וְהִתְרַגֵשׁ : "זֶה נֵס ! כָּל הַכָּבוֹד לָכֶם ! " "כָּל הַכָּבוֹד לַיְלָדִים ! " אָמְרָה אִמָא . "בִּזְכוּתָם בֹּטֶן נִשְׁאַר בַּחַיִים . " דוֹקְטוֹר לֵבְטוֹב תָלַשׁ בַּעֲדִינוּת אֶת עִגוּלֵי הַקַלְקַר מִגוּפוֹ שֶׁל בֹּטֶן, מָרַח מִשְׁחָה עַל כַּפּוֹת רַגְלָיו וְאָמַר : "יֹפִי ! אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר אוֹתוֹ לַטֶבַע ! " זֶה הָיָה רֶגַע מְשַׂמֵחַ, אֲבָל כָּל הָעֵינַיִם הִתְמַלְאוּ דְמָעוֹת . אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִפָּרֵד מֵהָעַכְבָּר הָאָהוּב ? דוֹקְטוֹר לֵבְטוֹב אָמַר : "תִזְכְּרוּ שֶׁעַכְבָּרִים לֹא גָרִים בְּבָתִים שֶׁל אֲנָשִׁים . בֹּטֶן צָרִיךְ לִחְיוֹת בַּשָׂדוֹת, עִם עַכְבָּרִים כָּמוֹהוּ . " בְּנֵי הַמִשְׁפָּחָה נָסְעוּ לַשָׂדֶה בִּקְצֵה הָעִיר . הֵם הִנִיחוּ אֶת בֹּטֶן עַל הָאֲדָמָה וְחִכּוּ . בֹּטֶן הִבִּיט יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, כְּאִלוּ הוּא מְחַפֵּשׂ אֶת הַדֶרֶךְ הַנְכוֹנָה . וְאָז הֵחֵל לָרוּץ עַד שֶׁנֶעֱלַם מֵעֵינֵיהֶם . בַּבַּיִת חִכָּה לָהֶם מַסְלוּל הַהַחְלָקָה שֶׁל בֹּטֶן . "בּוֹאוּ נִשְׁמֹר אוֹתוֹ," אָמְרָה לִיָה . "כֵּן," אָמַר עֵילָם, "אוּלַי בֹּטֶן יַחֲזֹר לְבִקוּר . . . " וְכֻלָם חִיְכוּ . מתוך הספר בוטן העכבר והדבק האכזר , הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010 49
|
|