|
|
עמוד:40
1 2 הַסִפּוּר שֶׁל פֶּ טֶל וְס וֹפִי מָה קוֹרֶה כְּשֶׁגוּרַת חֲתוּלִים מַגִיעָה לְמִשְׁפָּחָה שֶׁכְּבָר יֵשׁ בָּה כַּלְבָּה ? קִרְאוּ וּתְגַלוּ ! בְּלַיְלָה קַר וְגָשׁוּם נִשְׁמְעוּ יְלָלוֹת מִתַחַת לַחַלוֹן שֶׁל רוֹנִי . רוֹנִי בַּת הַשֵׁשׁ וְאִמָא שֶׁלָה יָרְדוּ לֶחָצֵר וְגִלוּ מִי מְיַלֵל : זֶה הָיָה חֲתַלְתוּל קְטַנְטַן אָפֹר שֶׁרָעַד מִקֹר . בַּבֹּקֶר אִמָא וְרוֹנִי לָקְחוּ אֶת הַגוּר לַוֵטֵרִינָר שֶׁטִפֵּל בְּסוֹפִי, הַכַּלְבָּה שֶׁלָהֶן . "זוֹ גוּרָה," אָמַר הַוֵטֵרִינָר, "וְהִיא רַק בַּת שְׁבוּעַיִם . אִמָא שֶׁלָה לֹא תַחְזֹר . עַכְשָׁו חֹרֶף, בַּחוּץ קַר ! קְחוּ אוֹתָה הַבַּיְתָה, אוּלַי הַכַּלְבָּה שֶׁלָכֶן תַצִיל אוֹתָה . " בַּבַּיִת אִמָא עָטְפָה אֶת הַגוּרָה בִּשְׂמִיכָה כְּדֵי שֶׁהִיא תִתְחַמֵם . "קְטַנְטֹנֶת כָּזֹאת ! " אָמְרָה אִמָא . "מְתוּקָה כָּזֹאת ! " אָמְרָה רוֹנִי . לָכֵן הֵן קָרְאוּ לָה פֶּטֶל . 40
|
|