|
|
עמוד:88
ב . שכיחות ושכיחות יחסית 10 , הם יכולים לענות על סעיף ב : לאחר שב סעיף א התלמידים כותבים את השבר המתאים, 36 שליש מ- 36 הצבעות הוא 12 הצבעות . לאף חוג לא הצביעו 12 תלמידות או יותר ( להתעמלות, החוג המוביל, הצביעו 10 תלמידות ) , ולפיכך אין חוג שהצביעו לו שליש מהתלמידות לפחות, ויש צורך בסיבוב בחירות נוסף . בהמשך פעילות ,3 בעמוד ,170 התלמידים לומדים לחשב שכיחות יחסית . ההגדרה של שכיחות יחסית קשה להבנה, ולכן ההסבר עוסק במקרה המסוים שבפעילות : השכיחות היחסית של ההצבעה לחוג מסוים היא השבר המייצג את החלק של ההצבעות למועמד הזה מתוך כלל ההצבעות . לאחר מכן התלמידים מתבקשים לחשב את השכיחות היחסית של ההצבעה לכל מועמד . סכום השכיחויות היחסיות של ההצבעות לכל המועמדים שווה ל- 1 משום שכל שכיחות מייצגת את החלק היחסי של נתון מסוים מכלל הנתונים ( השלם ) , וכל השכיחויות יחד הן השלם . כדי להמחיש זאת לתלמידים, אפשר להפנות אותם לדיאגרמת העוגה בעמוד 169 ולהתאים לכל חוג את השכיחות היחסית שלו : דרמה התעמלות צילום ציור בישול נגינה 10 6 36 36 5 36 4 9 36 36 2 36 ב פעילות 4 הפתרון של המשוואה הוא אפשרות ג – המספר 11 . תשובה שגויה נפוצה היא 16 . הטעות נובעת מכך שתלמידים אינם תופסים את סימן השוויון כמייצג שקילות בין התרגילים משני צדדיו, אלא כמייצג את תוצאת הפעולה שלשמאלו, ולכן כותבים אחריו את המספר ,16 שהוא תוצאת התרגיל = 7 + 9 . כדאי לקיים עם התלמידים דיון בנוגע לתשובה הנכונה ולהסברים אפשריים לתשובות השגויות . בדרך כלל משתמשים בדיאגרמות עוגה כדי להציג שכיחות יחסית, ולא מראים את החלוקה הפנימית של כל צבע . למשל, במקרה של תוצאות ההצבעה למועצת התלמידים, הדיאגרמה תיראה כך : דרמה התעמלות צילום ציור נגינה בישול 88
|
|