עמוד:46

46 ליישובם . חשוב לציין שבאותה תקופה היו באזורי הסְפָר קיבוצים ומושבים, אך מלחמת העצמאות שינתה את גבולות המדינה, ומנהיגי המדינה באותן השנים החליטו כי יש לעבות את היישובים שלאורך הגבולות ולהקים יישובים במרחבים שהיו באותה עת ריקים . לפי דבריו של פרופ' אפרת, המתכננים בדקו היכן יש שטחים פנויים, היכן חסרים מרכזים עירוניים שיוכלו לשמש את הסביבה הכפרית, ואיפה יוכלו התושבים למצוא פרנסה . פרופ' אפרת מספר שקריית שמונה, למשל, הוקמה כעיר מרכזית בצפון שאמורה הייתה לספק שירותים ליישובים הכפריים בגליל העליון . בית שאן נבנתה כעיירת גבול וכעיר מרכזית שנועדה לתת שירותים ליישובים הכפריים שמסביבה . בין השפלה להר חברון היה שטח ריק, שבו הוקמה קריית גת שנועדה להיות העיר המרכזית באזור הכפרי שסביבה . ירוחם הוקמה כעיירת כורים שתושביה יעבדו במפעלי הפוספטים ובמפעלי ים המלח שבנגב . נימוקיו של פרופ' אפרת עונים על השאלה מדוע באותן השנים הוחלט לעצב כך את המרחב באזורי הפריפריה של מדינת ישראל, אך דווקא האובייקטיביות של נימוקיו מול עדויות העולים שמציג דרעי מעמיקה את הדילמה - מה חשוב יותר ? נושאים לאומיים כמו שלמות הארץ ויישוב המרחבים הריקים או מתן בחירה חופשית לעולים ? מאות אלפים הדרושים לאכלוס הדרום והנגב יבואו מקיבוץ גלויות בין שהיו מרחבי חול ובין שהיו אזורים הרריים, מבנה העיירות היה כמעט אחיד . מדינת ישראל כמעט שִלְשָה את מספר התושבים באותו עשור, והעיקרון המנחה היה לתכנן ולמהר לבנות . העיקרון התכנוני הראשון יֻבָּא בכלל מאירופה . למרבה האירוניה, המתכננים רצו לתקן את ה"שגיאה" של ערים כמו פריז ולונדון, שבאותן השנים התמודדו עם צפיפות, עוני ופשע, ומגורים באזורים שיש בהם בתי מלאכה ומפעלים מרעישים ומזהמים . לשם כך הוזמנו מומחים מאנגליה שייעצו למתכננים בארץ כיצד לבנות מה שכונה אז "ערי מופת" . העיקרון המנחה היה הפרדה של השימושים העירוניים : התעשייה באזור אחד, המגורים באזור אחר והמסחר באזור נפרד . גני הילדים ובתי הספר נבנו בתוך השכונות כך שהילדים לא יצטרכו לחצות כבישים . באזורים שיועדו למגורים נבנו כמה טיפוסי בתים : בתי שיכון בני ארבע קומות, בתים צמודי קרקע עם משקי עזר ובתים משותפים בני שתי קומות . טיפוסי בתים כאלה נבנו גם ביישובים אחרים בארץ . מרכז מסחרי שכולל חנויות, בית קפה, בית קולנוע ורחבה גדולה, אופקים, 1975 ( צילום : משה מילנר, לע"מ )

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר