|
עמוד:14
לא כל החוקרים מדגישים כמו פרופ' טל את הפתרון של צמצום הריבוי הטבעי . גם הם רואים בצפיפות העתידית בעיה, אך הם מציעים פתרונות אחרים כדי להתמודד עם גידול האוכלוסייה הצפוי והשפעתו על המרחב . להתפזר במרחב פרופ' ארנון סופר טוען שאחד הפתרונות היעילים להתמודדות עם גידול אוכלוסייה מואץ הוא יצירת איזונים במרחב, למשל לקדם את מדיניות פיזור האוכלוסייה בישראל . לטענתו, בכל דיון על צפיפות יתר באזור המרכז יש להביא בחשבון את האזורים דלילי האוכלוסייה בפריפריה . פיזור אוכלוסייה נשמע כמו "סיפור ישן" משנות החמישים והשישים של המאה שעברה, אבל לדעתו של פרופ' סופר, הוא צריך להיות גם "הסיפור החדש" . הפריפריה חשובה לקיומה של מדינת ישראל, ודרושה עשייה אמיתית למענה כדי למשוך אליה אוכלוסייה ולהקל את הצפיפות במרכז הארץ . הנגב, הגליל, הגולן ובקעת הירדן מחכים לכם . להצטופף ד"ר יודן רופא מאוניברסיטת בן גוריון סבור כי 16 מיליון איש במדינה הוא אתגר שניתן לעמוד בו, אבל הוא דורש שינוי בגישה התכנונית – פחות פרוורים, פחות בתים צמודי קרקע ופחות "זחילה עירונית" . על פי תפיסתו יש לתכנן ערים בעלות מבנה מגובש וצפוף יותר . ניתן להשיג יעד זה באמצעות התחדשות עירונית ובנייה לגובה . במקרים רבים כיום הבחירה ה"קלה" היא פיתוח של שכונות בשולי העיר – באזורים שטרם פותחו, אבל בהתחדשות עירונית פועלים בדיוק הפוך - מפתחים את מרכז העיר ואת השכונות הוותיקות . מעבים, מחזקים ומחדשים את השטחים האלה, ובכך מנצלים בצורה נכונה ויעילה את הקרקע . אפשר להוסיף קומות למבנים קיימים, לבנות מתחת לפני האדמה, לבנות מבני ציבור חדשים, להקים גינות קטנות בין בתים קיימים, או לחלופין לטפח שטח פתוח אחד בין המגדלים במקום להקים הרבה גינות קטנות, ועוד . צריך לזכור שעיר שיש לה מבנה מגובש וצפוף משרתת את התושבים בצורה טובה יותר מעיר מפוזרת כי היא מאפשרת חיים עירוניים תוססים, נגישות טובה להתפזר במרחב : בתרונות רוחמה שבנגב המערבי
|
|