|
|
עמוד:48
. . . העותרים באו לפנינו בשם אינטרס ציבורי חשוב, מהראשונים במעלה – שמירה על אוצרות סביבה וטבע שנשתבחה בהם ארץ ישראל . כאלו הם הנשרים, שמספרם, למרבה הצער, הולך ומצטמצם, עד כדי סכנת הכחדה . . . לנשרים תפקיד מרכזי במערכת האקולוגית ובעולם החי . אלא שמן העבר השני עומד אינטרס חשוב לא פחות, 'קרוב משפחתו' של האינטרס המיוצג על - ידי העותרים – קידום השימוש באנרגיה ירוקה לצורך הפקת חשמל . . . שיקולי הגנת הסביבה מצויים בשני צידי המתרס . שטחה של ארצנו צר, ופרויקטים דוגמת התוכנית שבמוקד העתירה מעוררים התנגשויות בין אינטרסים שונים, באופן כמעט בלתי - נמנע . במסגרת הליך תכנונו של הפרויקט נבחנו האינטרסים המתנגשים, בוצעו האיזונים הנדרשים, בדגש על הטמעת מערך שתכליתו מזעור הסיכון לפגיעה בבעלי כנף . במכלול נסיבות העניין, נראה כי התוכנית מאזנת אל - נכון בין האינטרסים השונים . כמאמר השיר, נקווה מאוד שהכול יהיה בסדר – תנשב הרוח, תחתוך ה טורבינה את השמיים ; רק בּל נשכח – יש נשר בשמיים . אֵילו התפתחויות צפויות לנו במאה ה - 21 ? האם האדם ימשיך להשתמש בטבע לצרכיו, או שהעיקרון שהאדם והטבע הם שווי זכויות יהפוך לעיקרון המנחה ? אם יתקבל העיקרון של שוויון הזכויות בין האדם לטבע, האם גם יחוקקו חוקים בהתאם ובתי המשפט ישנו את הפסיקות שלהם ? בסופו של דבר דחה בג"צ את עתירתה של החברה להגנת הטבע, והאינטרס של היזמים גבר על זה של בעלי הכנף לחיות בבטחה בבית הגידול שלהם ברמת הגולן . יחסי אדם - טבע כפי שציין השופט רובינשטיין, ניגוד האינטרסים במקרה של הקמת חוות טורבינות הרוח הוא מורכב, משום שמה שעומד על כף המאזניים הוא שימוש באנרגיה ירוקה מול הגנה על בעלי הכנף - שתי מטרות חשובות המקדמות את השמירה על כדור הארץ . השופט רובינשטיין כינה את הקמת חוות הטורבינות "קרובת משפחה" של שמירה על הנשרים . יש שיסכימו עם עמדה זאת, אבל יש גם מי שלא יסכימו עם נימוקי בית המשפט בעד הקמת חוות טורבינות המסכנות את חיי הציפורים, גם אם בתוך כך הן מקדמות את נושא האנרגיה הירוקה . ומה בעניין הציפורים ברמת הגולן ? האם בית המשפט בישראל פסק לטובתן ? מה נסגר ? ביוני 2019 הכריע בית המשפט בעתירה ( בג"צ – 19 / 963 ) , והשופטים כתבו בפסק הדין כך : 48
|
|