|
|
עמוד:60
60 9 . כִּתְבוּ כְּדַאי אוֹ לֹא כְּדַאי . א . לִקְנוֹת אֶת הַמִשְׂחָק הַזֶה . הוּא גַם יָקָר וְגַם מְשַעֲמֵם . ב . לִלְמוֹד טֵנִיס . זֶה מִשְׂחָק נֶהֱדָר ! ג . חַם מְאוֹד הַיוֹם, אָז לְשַׂחֵק בַּחוּץ בַּהַפְסָקָה . ד . בַּמַסְלוּל שֶל הַטִיוּל יֵש הַרְבֵּה אֲבָנִים . לָבוֹא בְּנַעֲלַיִים סְגוּרוֹת . 10 . הַשְלִימוּ אֶת שִׂיחַת הַטֵלֵפוֹן בֵּין רוֹמִי לְסָבְתָא עִם כְּדַאי + שֵם פּוֹעַל מִמַחְסַן שְמוֹת הַפּוֹעַל . הֵיעָזְרוּ בַּדוּגְמָה . מָה כְּדַאי לַעֲשׂוֹת לִפְנֵי מִבְחָן ? רוֹמִי : הַי סָבְתָא, מָה שְלוֹמֵךְ ? סָבְתָא : אֲנִי בְּסֵדֶר, רוֹמִי, וְאֵיךְ אַתְ ? רוֹמִי : כָּכָה כָּכָה . . . מָחָר יֵש לִי מִבְחָן בְּעִבְרִית, וַאֲנִי מְפַחֶדֶת שֶאֲנִי לֹא אֵדַע אֶת הַתְשוּבוֹת . אַתְ יְכוֹלָה לַעֲזוֹר לִי ? אַתְ תָמִיד יוֹדַעַת מָה כְּדַאי לַעֲשׂוֹת . . . סָבְתָא : בֶּטַח . הָעֶרֶב, לִישוֹן מוּקְדָם . מָחָר אֲרוּחַת בּוֹקֶר לִפְנֵי הַמִבְחָן . לַכִּיתָה בַּזְמַן, וְלֹא לְאַחֵר . בַּמִבְחָן, קוֹדֶם אֶת כָּל הַשְאֵלוֹת וְרַק אַחַר כָּךְ לְהַתְחִיל לַעֲנוֹת . קוֹדֶם עַל הַשְאֵלוֹת הַקַלוֹת וְאַחַר כָּךְ עַל הַשְאֵלוֹת הַקָשוֹת . רוֹמִי : תוֹדָה, סָבְתָא . אֲנִי כְּבָר מַרְגִישָה טוֹב יוֹתֵר ! כְּדַאי לָלֶכֶת לָלֶכֶת לֶאֱכוֹל לְהַגִיעַלַעֲנוֹת לִקְרוֹא
|
|