עמוד:48

48 שאלות הבנה בע"פ - למשל : א . מה עשו במסיבה ? ב . מה קרה לתמר ? ג . למה תמר לא רקדה ? הצגה - בסיפור זה אפשר לחלק תפקידים : בחרו את הדמויות להצגה ואת דמות הַמְסַפֵּר . אפשר גם להתחפש . המספר או המספרת יקראו את הרקע, וכל דמות תקרא את חלקה . אפשר להכין את החלקים ולסמן אותם ( ובהזדמנות זאת - להזכיר את הנקודתיים ) . במסיבה של תמר - קריאת סיפור . לסיפור יש כותרת . הסבירו : הכותרת היא שם הסיפור . הכותרת כתובה באותיות מודגשות ( בגודל, בצבע ) . לפי הכותרת אפשר ( לפעמים ) לשער על מה יסופר, על מי יסופר . למשל, לפי הכותרת כאן, אנחנו יודעים שלתמר הייתה מסיבה, ושהסיפור יעסוק במשהו שקרה במסיבה . קריאת הטקסט ( דגם קריאת טקסט ארוך ) 1 . טרום קריאה מספור שורות - כדי להקל על המתקשים, כדאי למספר את השורות, אך יש להיזהר מאימוץ הצעה זו באופן גורף לכל הטקסטים . אפשר לחלק את הקטע במקומות המתאימים לפי אירועים, תיאורים, דיבור ישיר, פסקות, או כל רכיב מבנה הגיוני אחר . מילים מוכרות - כתבו על הלוח את המילים המוכרות . הוסיפו להן את המילים שהוקנו לפני הקטע . אפשר גם לבקש מהתלמידים לזהות דמויות מוכרות בקטע . מילים חדשות - בנו על הלוח את המילים החדשות . 2 . קריאה דמומה - התלמידים יקראו את כל הקטע קריאה דמומה . 3 . קריאה בקול של המורה - בקטע ארוך רצוי לחלק את הקטע לפי תוכנו, ובסוף כל חלק לשאול שאלת הבנה אחת ( שאלה בעל - פה ) . 4 . קריאה בקול של תלמידים - התלמידים יקראו את הקטע בקול . 5 . לאחר הקריאה - אפשר לצייר את הטקסט או להמחיז אותו . אפשר לשאול שאלות רפלקציה - מה למדתי מהקטע ? מה לא ידעתי ואני יודע עכשיו ? מה ציפיתי והתקיים / לא התקיים ? וכדומה . בַּמְסִבָּה שֶׁל תָמָר סָבְתָא בָּאָה לַמְסִבָּה שֶׁל תָמָר . בַּמְסִבָּה שַׁחַר רָקַד, אַיָלָה רָקְדָה וְנָדָב שָׁר . תָמָר יָשְׁבָה לְיַד סָבְתָא . תָמָר לֹא שָׁרָה וְלֹא רָקְדָה . סָבְתָא שָׁאֲלָה אֶת תָמָר : לָמָה לֹא שַׁרְתְ וְלֹא רָקַדְתְ ? תָמָר אָמְרָה : סְתָם, בְּלִי סִבָּה . בַּלַיְלָה סָבְתָא סִפְּרָה לְסַבָּא : בַּמְסִבָּה תָמָר לֹא שָׁרָה וְלֹא רָקְדָה . הִיא הִתְבַּיְשָׁה . . . הִסְתָרַקְתְ ? מַקְסִים ! דִי לִי ךכִכִּייִטִחִזִיוִ הִ גִבִיבִּ אִי 40

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר