עמוד:108

עַכְבָּר בַּגִנָה אַבָּא חָזַר הַבַּיְתָה . רָם אָמַר : אַבָּא, שָׁמַעְתָ מָה קָרָה ? שִׂחַקְתִי עִם תָמָר בַּגִנָה, וְאָז מִינִי רָאֲתָה עַכְבָּר וְנָבְחָה . הָעַכְבָּר הָיָה קָטָן, אֲבָל מִינִי נִבְהֲלָה ! בַּהַתְחָלָה הִיא לֹא זָזָה . אַחַר כָּךְ הִיא זָחֲלָה עַל הָאֲדָמָה וְהִתְקָרְבָה לָעַכְבָּר . הָעַכְבָּר פָּחַד וְלֹא זָז . וְאָז מִינִי זִנְקָה קָדִימָה, אֲבָל הִיא לֹא תָפְסָה אֶת הָעַכְבָּר . הָעַכְבָּר בָּרַח . אַבָּא צָחַק וְאָמַר : לָעַכְבָּר הַזָרִיז הָיָה מַזָל ! לִיךכִכִּייִטִחִזִי וִ הִדִיגִבִיבִּאִי 108

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר