עמוד:107

מִצְטַלְמִים הַצַלָם בָּא לַבַּיִת שֶׁל תָמָר . אִמָא, אַבָּא, רָם וְתָמָר מִצְטַלְמִים . הַצַלָם אָמַר : מְצַלְמִים ! לֹא זָזִים ! מִינִי נָבְחָה : הַב, הַב, וְעָמְדָה לְיַד אַבָּא . תָמָר אָמְרָה : שְׁשְׁשְׁ . . . . מִינִי, מְצַלְמִים ! לֹא זָזִים ! רָם לָחַשׁ : מַיִם . . . מַיִם . . . . אִמָא אָמְרָה : שְׁשְׁשְׁ . . . . . . רָם, מְצַלְמִים ! לֹא זָזִים ! סָבְתָא בָּאָה וְאָמְרָה : מָה ? מְצַלְמִים ? גַם אֲנִי ! רָם אָמַר : שְׁשְׁשְׁ . . . מְצַלְמִים ! לֹא זָזִים ! הַצַלָם אָמַר : אַחַת , שְׁתַיִם . . . . . . צִלַמְתִי ! אֵיזוֹ תְמוּנָה מַתְאִימָה לַסִפּוּר ? צִבְעוּ . תִירִץמִשִׂשִׁיקִסִי ן נִי ם פִּיעִצִיףפִ 107

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר