|
|
עמוד:98
הַפַּשְׁטִי דָה הַטְעִימָה תָמָר רָצְתָה לְהַפְתִיעַ אֶת הַמִשְׁפָּחָה . הִיא הָלְכָה לַבַּיִת שֶׁל סַבָּא וְסָבְתָא לְהָכִין פַּשְׁטִי דָה . תָמָר עָבְדָה בַּמִטְבָּח בְּלִי הַפְסָקָה : שָׁטְפָה, קִלְפָה, חָתְכָה, בָּחֲשָׁה וְטִגְנָה בָּצָל עִם סַבָּא . סַבָּא אָפָה אֶת הַפַּשְׁטִי דָה . אַחַר כָּךְ תָמָר סִדְרָה וְנִקְתָה אֶת הַמִטְבָּח . הַפַּשְׁטִי דָה הָיְתָה טְעִימָה, אֲבָל תָמָר לֹא טָעֲמָה אֶת הַפַּשְׁטִי דָה . . . תָמָר נִרְדְמָה ! לִיךכִכִּייִטִחִ זִיוִ הִדִיגִבִיבִּאִי 98
|
|