|
|
עמוד:213
בית הכנסת החדש במַרַקֶש שנבנה לפני מלחמת העולם הראשונה, לפני יותר מ- 100 שנה. בית הכנסת משמש את הקהילה היהודית בעיר. לפני כ - 850 שנה (ד'תתקכ"א) הגיעה אל קהילת פֶס גם משפחת מימון, שנדדה מספרד וגרה חמש שנים בפֶס. רבי משה בן מימון, הרמב"ם, שעליו נאמר: "ממשה עד משה לא קם כמשה", היה גדול בתורה ובהלכה וחיבר את הספרים "היד החזקה", "מורה נבוכים" וספרי יסוד נוספים לבית היהודי. בעיר פֶס כתב הרמב"ם את "איגרת השְמָד". איגרת זאת מדריכה את יהודי מרוקו וספרד כיצד יש לנהוג במקרים שבהם יהודים נאלצים להתאסלם ומתי עליהם למסור את נפשם על קידוש השם. בתקופת גירוש ספרד ( שנת ה'רנ"ב )1492 הגיעו רבים מהיהודים למרוקו, והייתה להם השפעה מבורכת על החיים הרוחניים והכלכליים של יהודי מרוקו. גולי ספרד בעיר פֶס יצרו חיי קהילה ותיקנו את "תקנות פס", העוסקות בכל תחומי החיים ומשמשות עד היום כבסיס הלכתי בפסיקת חכמי קהילת מרוקו. בין גולי ספרד הייתה משפחה חשובה ומפוארת - משפחת בן עטר. בני המשפחה התפרסמו כבעלי מופת וצדיקים נודעים. אחד מצאצאי המשפחה הוא רבי חיים בן עטר, המכוּנֶה "האור החיים הקדוש" על שם חיבורו החשוב על התורה. בעקבות רדיפות ותקופות מאסר עזב את מרוקו עד שעלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. לאורך כל השנים, גם בתקופות של גזֵרות קשות ואפילו גזרות שְמָד, קמו במרוקו קהילות מפוארות, שוקקות חיי תורה, ובהם גדולי ישראל שהפיצו את תורתם, פיקחו על סדרי הקהילות, והקימו בתי מדרש וישיבות. לפני כ - 100 שנה, לאחר שהחלה תקופת השלטון של צרפת במרוקו, הוטב מצבם של היהודים, הם יכלו לעסוק בכל מקצוע שרצו, וכמה מהם אף התמנו לתפקידים חשובים בשלטון. ואולם בימי מלחמת העולם השנייה, כאשר שלטה בצרפת ממשלה ששיתפה פעולה עם הנאצים (ימ"ש), הוטלו על היהודים הַגְבָּלוֹת קשות והם אוּלצו לחזור למֶלַאח (הגטו). אחרי הקמת המדינה עזבו מרבית היהודים את מרוקו ועלו לישראל, וכיום נותרו במרוקו רק כמה אלפי יהודים. 213
|
|