עמוד:10

כמה נקודות שחשוב לתת עליהן את הדעת בהקשר זה : הוראה מתוך ראיית המקורות כנכס תרבותי המעשיר את הזהות ומאפשר עומק , הבנה והקשר לתרבות היהודית - ישראלית בת זמננו . לימוד מתוך אמפתיה לטקסטים ולמנהגים , אך ללא אינדוקטרינציה לאמונות דתיות וללא שיפוטיות ביחס לאורח החיים המשפחתי . התייחסות לאירועים מקראיים ואחרים כמסורת ולאו דווקא כעובדה . לגיטימציה למסורות שונות ולמגוון העדתי והתרבותי של הלומדים . אפשר לנצל זאת כהזדמנות חינוכית ולהזמין את הלומדים לספר על מנהגים מביתם ומקהילתם . רגישות ללומדים שאינם יהודים , מבחינת המינוח והצגת הנושאים שבספר . רגישות מגדרית : הטקסטים כתובים לרוב בלשון זכר , ויש חשיבות לאיזון ולהצגת דברים בלשון נקבה . כמה מפרקי הספר נוגעים בנקודות רגישות חברתית ואישית : עוני , ביוש , אבטלה ועוד . חשוב לתת את הדעת בהכנת השיעורים לרגישויות הקיימות בקרב לומדים שונים ביחס לתופעות אלו . רוב הפרקים בספר עוסקים בנושאים “ אזרחיים “ באופיים , אך הטקסטים שדרכם מוצגים הנושאים לקוחים מהתרבות היהודית - ישראלית ונושאים גם מטען דתי . פרקי החגים שבסוף הספר נוגעים בפרקטיקות דתיות בצד פרשנויות מודרניות של החגים . אי אפשר להתכחש להקשר הדתי של הטקסטים הנלמדים , אך נכון להדגיש את היותם יסודות של התרבות היהודית , שהלומדים , כבני נוער מתבגרים , יכולים להיות שותפים לשיח עליהם . המשנה החיבור המרכזי שבו יעסקו הלומדים השנה הוא כאמור המשנה . בפרק 2 בספר הבאנו הקדמה מקיפה על המשנה . למורים המעוניינים להרחיב את הידע , מומלץ לקרוא את הפרק על המשנה בספר של מירה בלברג , פתח לספרות חז “ ל , האוניברסיטה הפתוחה , , 2014 עמ׳ . 91 - 51 לרקע כללי על חז “ ל אפשר להיעזר בחוברת של משרד החינוך , “ על רגל אחת “ וכן בהרצאתו המקוונת של משה הלברטל , “ מאפייני מחשבת חז “ ל “ , במסגרת הסדרה “ מבוא למחשבת ישראל “ , הרצאה 4 א . מטרת הלימוד במשנה היא ההיכרות של הלומדים עם אחת היצירות המרכזיות בארון הספרים היהודי . הספר מכוון לטעימה המאפשרת עמידה על הדמיון והשוני מבחינה לשונית , משפטית , רעיונית ותרבותית בין המשנה ובין העולם המוכר להם . הספר מטפח את האוריינות של הלומדים במשנה על ידי שאלות והערות הנוגעות לאופן הניסוח והשפה המיוחדת של הכתוב ( לדוגמה , עמ׳ 34 בספר הלימוד ) על מנת שבעתיד יוכלו לגשת אל טקסט משנאי כמכרים ולא כזרים . המשנה זוכה להבלטה בתוך הספר . מבחינה גרפית , טקסט המשניות מנוקד על רקע כתום , ולצידו מספור שורות . אפשר להבליט את המשנה (“ משנה “ , כמו החיבור כולו , יחיד של “ משניות “) באופנים נוספים : לתלות טקסט של המשנה על הקיר ולייחד מקום לתגובות ולהתייחסויות ; לחזור על המשניות שנלמדו בסיכומו של כל פרק ; ללמוד את המשניות בדרך מיוחדת , כגון לימוד בחברותא ועוד . בתחילת הלימוד או במהלכו כדאי להביא לכיתה מהדורה מודפסת של המשנה ולהציגה ללומדים . אם יש בספריית בית הספר סט של שישה סדרי משנה , אפשר לקחת את הלומדים לראות את הספר או לשלוח אותם למשימה שתדרוש מהם לעיין בספר עיון רחב יותר . רעיון נוסף : חלקו את הכיתה לקבוצות קטנות והקצו לכל קבוצה משנה אחת או שתיים מתוך הספר . כל קבוצה תצטרך ללמוד את

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר