|
|
עמוד:107
אוצר מילים מילת השאלה " לאן " – לאוצר המילים של התלמידים מתווספת כעת מילת שאלה הנוספת על אלה שנלמדו בפרק . 2 כדי לתרגל את השימוש במילת שאלה זאת מומלץ לשאול באמצעותה שאלות על חיי היום - יום של התלמידים ( למשל : " לאן את הולכת אחרי הלימודים ? " / " לאן אתם נוסעים בקיץ ? " ... ) ושאלות בנוגע לשיחות בין נועם לאורי ( למשל : " לאן שי נוסע ? " / " לאן נור ותמרה הלכו ? " ) . המילה " באמת " מופיעה במילון כהסבר נקודתי לצורך קריאת הקטע , ואין צורך לעבוד עליה ולהקנות אותה . הפועל " מצאו " מופיע בקטע השלישי של השיחה , ומייד לאחר השיחה מתחילים בהקניית זמן עבר בגוף שלישי . פעילות - 1 היחידה נפתחת בשיחה בין שני ילדים שנפגשים בתחנת אוטובוס . השיחה נחלקת לשלושה קטעים , ואחרי כל קטע יש שאלות שמופנות לתלמידים . מבנה זה מקל עליהם את הקריאה ואת ההבנה , בכך שהוא מזמן להם כמות מידע מדורגת ומאפשר להם לעשות סדר במידע . מבנה זה גם גורם לתלמידים לבנות את הידע שלהם על הסיפור במהלך הקריאה בעזרת ה " פיגומים" הניתנים להם . בקטע השיחה הראשון מופיעים שלושה שמות של ילדים , לכן שאלה כמו " מי גר בעכו ? " עוזרת לתלמידים להיות מודעים לדמויות השונות ולזהות אותן . השאלה " אתם חושבים שנועם רוצה לנסוע לבד באוטובוס כמו שי ? " מכוונת למשפט שנועם אומר - " איזה כיף לו ! " - ועוזרת לעורר את המודעות של התלמידים למשמעות הסמויה של משפט זה . לאחר מכן חוזרים ומבקשים מהתלמידים להטות את הפועל " מצאו "' ליחיד וליחידה בעבר : מצא , מצאה . כדי לתרגל את המשמעות של הפועל " למצוא " אפשר לבקש מהתלמידים למצוא פרטים בתמונת ה " זום - אין " של היחידה או בתמונה הפותחת את הפרק . לדוגמה , שואלים : " מי מוצא משהו צהוב בתמונה ? " , והתלמידים צריכים לענות תוך שימוש בפועל בנטייתו המתאימה : " אני מוצא אופניים צהובים " / " אני מוצאת חולצה צהובה " . אפשר לשחק בצורה דומה גם במרחב הכיתה ולשאול : " מי מוצא בכיתה משהו כחול ? " וכיוצ " ב .
|
|