עמוד:15

שלושה דורות בבית שמש אני נבו , בן 11 ואני לומד בכיתה ה ' בבית הספר הממלכתי לוי אשכול . גם אימא שלי למדה בבית הספר הזה , וסבתא שלי עבדה כאן כשהייתה צעירה . אני אוהב לגור בבית שמש . המקום האהוב עליי הוא מגרש הספורט , שם אני משחק כדורגל עם חברים . חוץ מכדורגל אני אוהב לשחות , לבלות בקניון וכמובן לשחק במחשב ובטלפון שלי . אני אביגיל , אימא של נבו והבת של דינה . נולדתי בבית שמש ואני חיה כאן כל חיי . אני דינה , סבתא של נבו . הגעתי לבית שמש עם משפחתי בשנת 1955 בגיל . 8 היינו קבוצה גדולה של עולים ממרוקו . בבית שמש באותו הזמן כולם היו עולים - מעיראק , רומניה , פולין ... הייתה מעברה ושתי שורות של בתים . קיבלנו בית של חדר אחד ומטבחון . השירותים היו בצריף בחוץ . זה היה ברחוב החלוצים ! אבי עבד בכל עבודה שהייתה – סלילת כבישים , נטיעת יערות , רעיית צאן . אימי גידלה בגינה ירקות והחזיקה דיר עיזים לחלב . לא היה בית ספר , למדנו בחדרים בבתים . ואיך בילינו ? בערב הגיעו העולים עם התלבושות , כלי הנגינה והשירים מארצות מוצאם השונות והיו שרים ורוקדים , כל אחד לפי המסורת שלו . אהבתי את זה מאוד ! היום , לאחר שנות עבודה רבות , אני גמלאית , אבל איני יושבת בחיבוק ידיים . אני מתנדבת למען הקהילה במרכז יום לקשיש שברחוב המשלט . בכל שבוע אני פוגשת שם את אנשי בית שמש הוותיקים . את רובם אני מכירה מאז שהייתי ילדה . גם הם מכירים אותי ואת הוריי המנוחים . כשאני מגיעה , אני מתקבלת בקריאות שמחה , עוברת מאחד לשני , שואלת לשלומם וזוכה לחיבוקים ונשיקות . אני מרגישה בבית . הם הרי שייכים לנוף ילדותי , לדור שהולך ומתמעט , ולשמחתי הרבה נפלה בחלקי הזכות לשמח אותם . והם לא נשארים חייבים . בסוף כל מפגש הם פורצים במחיאות כפיים ומרעיפים עליי ועל בני משפחתי ברכות לרוב . צילומים : עיר פיתוח - משה מילנר , לע " מ ; עיר גדולה ) י ( חיים בוזנה , מתוך אתר פיקיויקי ; ) ש ( ; N ani M avokuyrki / kcotsrettuhs . moc שלושה דורות : שירז גרינבאום סבתא דינה נבו אביגיל , אימא של נבו ( הבת של דינה )

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר