|
|
עמוד:126
בפעילות 11 אפשר לדבר על העניין הזה במפורש . אפשר להציע לכמה תלמידים לפתוח בזהירות דווקא פאה שאינה הפאה המסומנת ולהתחיל למלא את התיבה בקוביות מהכיוון הזה . לאחר שכל התלמידים מחשבים את נפח התיבה , אפשר לדון בדומה ובשונה באופן החישוב . ממדי תיבה ב הם 3 ס " מ , 5 ס " מ ו - 7 ס " מ . הפאה הקלה לפתיחה היא פאה שממדיה 5 ס " מ ו - 7 ס " מ . התלמידים שיפתחו אותה יחשבו את נפח התיבה כך : ב . מלאו את תיבה ב בשכבה אחת של קוביות . > כמה קוביות יש בשכבה ? 35 תרגיל : 5 × 7 = 35 > כמה שכבות כאלה ייכנסו לתיבה ? 3 > נפח התיבה : 105 סמ " ק תרגיל : 3 35 = 105 לעומתם תלמידים שיפתחו את הפאה שממדיה 3 ס " מ ו - 7 ס " מ יחשבו את נפח התיבה כך : ב . מלאו את תיבה ב בשכבה אחת של קוביות . > כמה קוביות יש בשכבה ? 21 תרגיל : 3 × 7 = 21 > כמה שכבות כאלה ייכנסו לתיבה ? 5 > נפח התיבה : 105 סמ " ק תרגיל : 5 21 = 105 החישובים שונים , אך התקבל אותו נפח . בפעילות 13 על התלמידים למצוא נפחים של תיבות באופן דומה , בעזרת שני תרגילי כפל , אולם התיבות האלה מסורטטות בהקטנה , ואי אפשר למלא אותן בפועל . שכבה אחת של קוביות מופיעה בסרטוט כדי להקל על התלמידים להבין כיצד לחשב את הנפח . בדיון בתחתית העמוד מפנים את תשומת לבם של התלמידים לכך שלתיבות בסעיפים ב ו - ד ממדים שווים . זאת דוגמה נוספת לחישובים שונים המובילים לאותה תוצאה , בדומה לפעילות . 11
|
|