|
|
עמוד:80
שואלים : כיצד פתרתם ? האם היה צורך להמיר ? מה עשיתם ? מסכמים את שלבי הפתרון במאונך : תחילה חיברנו את היחידות וכתבנו את התוצאה מתחת לקו בטור היחידות . אחר כך חיברנו את העשרות . קיבלנו 13 עשרות . 10 עשרות המרנו למאה אחת – כתבנו 1 בטור המאות למעלה . אחרי ההמרה נשארו 3 עשרות . כתבנו 3 מתחת לקו בטור העשרות . לבסוף חיברנו את המאות , כולל המאה שנוספה לנו מההמרה . קיבלנו את התוצאה . 834 ג . מבקשים מהתלמידים לפתור את אותו התרגיל __ = 461 + 373 בעזרת המשטחים או הדף המחיק ובית המספרים . שואלים : במה דומה הפתרון במאונך לפתרון עם האבזרים ? במה הוא שונה ? ) בשתי דרכי הפתרון סיכמנו יחידות לחוד , עשרות לחוד ומאות לחוד , המרנו 10 עשרות במאה אחת , ואותה הוספנו למאות . בפתרון במשטחים , קודם סיכמנו את כל החלקים ורק אחר כך המרנו מה שצריך . בפתרון במאונך הקפדנו להתחיל מהיחידות , אחר כך עשרות ולבסוף מאות , וכשהיה צריך להמיר עשינו זאת מיד , לפני סיכום המאות . ( בפעילויות 2 - 1 התלמידים מתרגלים תרגילי חיבור במאונך עם המרה . יש להקפיד על כך שהתלמידים יעתיקו את התרגילים במאונך בדרך הנכונה – יחידות מתחת ליחידות , עשרות מתחת לעשרות וכן הלאה . פעילות כתב סתרים ) עמוד 116 ( בין תרגילי החיבור בסעיפים א - ד יש קשר : המחובר השני בכל התרגילים הוא אותו מספר המיוצג באמצעות הצורה . המחוברים הראשונים בארבעת התרגילים הם סדרה בקפיצות של . 10 אפשר לפתור את התרגילים בעזרת הצבה . אולם כדאי לדון בקשר שבין התרגילים לתוצאות שלהם , המהוות גם הן סדרה בקפיצות של . 10 התרגיל בסעיף ד כולל שתי המרות רצופות ) ההמרה של היחידות מובילה לכך שיהיו 10 עשרות ולכן יהיה גם צורך לבצע המרה של עשרות ( . התלמידים עדיין לא פתרו תרגילים מסוג זה , וכדאי לכוון אותם להיעזר בקשר שבין התרגילים כדי לפתור את התרגיל . גם בין תרגילי החיסור בסעיפים ה - ח יש קשר דומה : המספר השני בכל התרגילים ) המחסר ( הוא אותו מספר המיוצג באמצעות הצורה . המספרים הראשונים ) המחוסרים , השלמים ( בארבעת התרגילים מהווים סדרה יורדת בקפיצות של . 10 בתרגילים אלה אין המרה ) התלמידים עדיין לא למדו לפתור תרגילי חיסור עם המרה ( ואפשר לפתור את כולם בעזרת הצבה . מעניין לדון בקשר שבין התוצאות – גם הן מהוות סדרה יורדת בקפיצות של . 10
|
|