|
|
עמוד:8
בעיות חיבוריות בבעיה מילולית בעלת מבנה חיבורי מתוארות שלוש קבוצות : קבוצת השלם ושתי קבוצות שהן חלק מהשלם . שתיים מהקבוצות מתוארות כל אחת במספר ובכינוי , ואילו הקבוצה השלישית מתוארת בכינוי בלבד , ויש למצוא את המספר המתאים לה . כשבטקסט הבעיה שואלים על המרכיב המתאר את השלם , התרגיל הישיר לפתרונה הוא תרגיל חיבור . כשבטקסט הבעיה שואלים על אחד משני המרכיבים המתארים את החלקים , התרגיל הישיר לפתרונה הוא תרגיל חיסור . אפשר להדגים את ההבדל הזה בשתי הבעיות האלה : דוגמה : 1 לדני יש 3 כדורים ו - 2 דובונים . כמה צעצועים יש לדני ? בבעיה זו שואלים על קבוצת השלם ) צעצועים ( , ולכן התרגיל הישיר לפתרונה הוא תרגיל חיבור . דוגמה : 2 לדני יש 5 צעצועים . 3 מהם כדורים והשאר דובונים . כמה דובונים יש לדני ? בבעיה זו שואלים על קבוצת חלק ) דובונים ( , ולכן התרגיל הישיר לפתרונה הוא תרגיל חיסור . לשתי הבעיות יש את אותו מבנה : קבוצת השלם ) 5 צעצועים ( ושתי קבוצות חלק ) 3 כדורים ו -2 דובונים ( . מאותו מבנה של קבוצת השלם ושתי קבוצות חלק אפשר ליצור בעיית חיבור ושתי בעיות חיסור . ההבדל ביניהן יהיה בתפקיד הקבוצה שיש למצוא את המספר המתאים לה . כשקבוצות החלק נתונות , מוצאים את השלם בעזרת תרגיל חיבור , וכשקבוצת השלם וקבוצת חלק נתונות , מוצאים את החלק האחר בעזרת תרגיל חיסור . בעיות כפליות בדומה לבעיה בעלת מבנה חיבורי , גם בבעיה בעלת מבנה כפלי יש שלושה מרכיבים . כל אחד מהמרכיבים בנוי ממספר ומתיאור של העצמים . בבעיה בעלת מבנה כפלי שניים מהמרכיבים מתארים גורמים והמרכיב השלישי מתאר את המכפלה של שני הגורמים . כשבטקסט הבעיה שואלים על המרכיב המתאר את המכפלה , התרגיל הישיר המתאים לפתרון הבעיה הוא תרגיל כפל . כשבטקסט הבעיה שואלים על אחד משני המרכיבים המתארים את הגורמים , התרגיל הישיר לפתרון הבעיה הוא תרגיל חילוק . אפשר להדגים את ההבדל הזה בשתי הבעיות האלה : דוגמה : 1 למסיבה הגיעו 4 ילדות . כל ילדה החזיקה 5 בלונים . כמה בלונים החזיקו כל הילדות ?
|
|