|
|
עמוד:6
היבטים נוספים בניתוח בעיה מילולית מלבד הסוגים השונים של בעיות מילוליות , יש לתת את הדעת על כמה היבטים נוספים : מקום השאלה בטקסט בבעיה מילולית השאלה יכולה להופיע בהתחלה , באמצע או בסוף , ומקום השאלה משפיע על דרגת הקושי של הבעיה : בעיות שבהן השאלה מופיעה בסוף קלות יותר מבעיות שבהן השאלה מופיעה בהתחלה או באמצע . בחומר לתלמיד מוצגות בעיות משלושת הסוגים האלה . נתון מיותר יכול להופיע בטקסט נתון שאינו דרוש לפתרון הבעיה . דוגמה : אימא קנתה 2 חולצות , 3 סוודרים ו - 4 מחברות . כמה בגדים קנתה אימא ? הנתון המיותר בדוגמה – 4 מחברות . על התלמידים לבחור מתוך הנתונים בבעיה רק את אלה הדרושים לפתרונה . המטרה היא להרגיל את התלמידים לשים לב לתוכן הבעיה וליחסים בין הקבוצות המתוארות בה , ולא רק למספרים המופיעים בה . רמזים מילוליים רמזים מילוליים הם מילים המופיעות בטקסט , שהקורא נוטה לראות בהן רמז לסוג הפעולה הנדרשת כדי לפתור את הבעיה . לדוגמה : כשתלמידים קוראים בבעיה את המילה " פי " , הם נוטים לחשוב שמדובר בבעיית כפל , וכשהם רואים את המילה " חילקו " , הם חושבים שמדובר בבעיית חילוק . לעתים מילים אלה עלולות להטעות . דוגמה : בקייטנה חילקו ממתקים ל - 8 ילדים , 5 ממתקים לכל ילד . כמה ממתקים חולקו ? המילה חילקו מרמזת לכאורה על בעיית חילוק , אך השאלה היא על סך כל הממתקים , ולכן הפעולה הנדרשת היא כפל . חשוב אפוא שהתלמידים ילמדו שאין להסתמך רק על מילים מסוימות בטקסט , אלא יש לשים לב לתוכן הבעיה כולה ולקשר שבין שלוש הקבוצות הרלוונטיות המתוארות בה . תחום המספרים כדי לפתור בעיות מילוליות על התלמידים לדעת לפתור את התרגילים המתאימים בתחום המספרים שהבעיות עוסקות בהם . תלמידים שעדיין אינם שולטים בפתרון תרגילים אלה יכולים להיעזר במחשבון , מכיוון שהמטרה המרכזית בפתרון בעיות אינה פתירת התרגילים , אלא ניתוח הטקסטים ומציאת המבנה המתאים לפתרון כל בעיה .
|
|