עמוד:198

על האתרים שנחקרו ועל המחקר המחקר שלפנינו התבצע ב - 3 אתרים בקהיר רבתי , ובאתר רביעי - בכפר השוכן באזור הדלתה מצפון לקהיר . האתרים הם : כפר אל - אלו היה בעבר כפר , וכעת הוא פרבר הנמצא באזור התעשייה מדרום לקהיר . בקרבתו מפעל מלט גדול ולכן הוא חשוף לאבק הנפלט מן המפעל . דאר א - סלאם הוא אזור עירוני חדש שהוקם באזור בלתי מתוכנן השוכן כמה קילומטרים מדרום למרכז קהיר . זהו אזור מגורים ובו כמה בתי מלאכה קטנים . סיידה זיינב הוא אזור ישן במרכז העיר , ויש בו מבני מגורים ישנים וגם חדשים . אבחאס , הכפר שמצפון לקהיר , שוכן על גדות תעלת מים , ואינו ממוקם על כביש ראשי . בכפר זה מחצית המועסקים עובדים בחקלאות , ומחציתם במשרות ממשלתיות . הנתונים לצורך המחקר נאספו בשני סקרים שנעשו בידי צוות מצרי . בסקר שנעשה בשנת 1995 השתתפו 2 , 266 מרואיינים ובסקר שנעשה בשנת 1997 השתתפו 2 , 307 מרואיינים . לצורך הסקר נבחרו בכל אחד מהאתרים כמה רחובות או כמה אזורים . בכל אתר נמדדו כמה מרכיבים של איכות הסביבה ( אוויר , מים , רעש ) . ניתוח התוצאות המספריות העולות מן הסקרים מופיע במאמרם של . Hopkins , Mehanna and El Hagar , 1998 המדגם במחקר לא נועד לייצג את כל הנעשה במצרים , אך הוא מספיק נרחב כדי לייצג את מגוון הדעות של תושבי מצרים בנושא איכות הסביבה . בעקבות הצלבת התוצאות העולות מהמחקר עם תוצאות של מחקרים אחרים אפשר להניח שהמידע העולה מהמחקר שלנו תקף לגבי מצרים כולה . מצב הסביבה באתרים הנחקרים בכל 4 האתרים שנחקרו - אזורי תעשייה , אזורי עסקים ואזורי מגורים משולבים זה בזה . מקומות העבודה של תושבי האתרים שנבדקו - מגוונים : החל במפעלי המלט הגדולים ומפעלי המתכת שליד כפר אל - אלו , דרך בתי המלאכה הקטנים והמפעלים הבינוניים הנמצאים בדאר א - סלאם ובסיידה זיינב , וכלה בשטחי החקלאות שבכפר אבחאס . תנועת כלי רכב היא סוגיה רבת משקל באתרים דאר א - סלאם , סיידה זיינב ולאורכו של הכביש המהיר שבכפר אל - אלו . בכל האתרים התנועה נעשית בעיקר בכבישים הראשיים מכיוון שרוב הדרכים האחרות הן צרות ואינן סלולות ולכן לא מתאימות למעבר של כלי רכב . באזורים העירוניים שבמדגם כמעט כל הבתים היו מחוברים למים ולחשמל , ורובם היו מחוברים גם למערכת הביוב . פינוי האשפה היה לא סדיר באזורים אלה , והמגורים צפופים ורועשים בדרך כלל . אנשים התלוננו על התנהגותם של אנשים אחרים באזורים הציבוריים , בעיקר ברחובות ובשטחים הפתוחים . תוצאות המדידות שביצענו בארבעת האתרים מצביעות על בעיות שונות : כמות האשפה והשפכים : לא יכולנו למדוד את כמויות האשפה והשפכים שהצטברו ברחובות , אך הייתה זו כמות גדולה . איכות המים : באזורים העירוניים הייתה איכות המים סבירה למדי , אך לא כך באזור הכפרי , שם היו כל מקורות המים מזוהמים . עוצמת הרעש : עוצמת הרעש בכל האתרים הייתה גבוהה , אבל לא חרגה מן התקנים המקובלים שקבע ארגון הבריאות העולמי ( WHO ) . זיהום האוויר : - סך כל החלקיקים המרחפים באוויר היה גדול פי 4 עד 12 מן התקן של . WHO - כמות העשן באזורים הכפריים לא חרגה מן התקן של , WHO אך באזורים העירוניים הייתה כמותו כפולה . - כמות חלקיקי העופרת הנישאים באוויר באזורים העירוניים הייתה מעל לתקן של , WHO אך באזורים הכפריים היא עמדה בדרישות התקן . ארגון הבריאות העולמי ( WHO ) ארגון הבריאות העולמי נוסד בשנת 1948 כאחת הזרועות של האו " ם ; חברות בו 191 מדינות . הארגון מגדיר את המושג " בריאות " בצורה רחבה ומכליל בו תקינות פיסית , נפשית וסביבתית . הארגון מוביל את נושא הבריאות העולמי ושואף לקדם את איכות החיים . תפקידיו העיקריים : לספק למדינות העולם מידע והדרכה בנושאים שונים בתחום הבריאות , ולקבוע תקנים בינלאומיים בנושא הבריאות . בחנו את המאפיינים של האתרים שנבחרו להשתתף במחקר . מה לדעתכם היו השיקולים לבחירתם ? מדוע הצלבה בין תוצאות של מחקר שדה אחד לבין תוצאות מחקר שדה אחר יכולה להקנות תוקף רב למסקנות ? עוד על ... חלקיקים מרחפים החלקיקים המרחפים באוויר מורכבים מחומרים זעירים , כמו : אבק , חול , עפר , פחמן , פיח , אבקת פרחים . חלק מהחומרים מקורם בפעילות האדם , כמו שימוש בכלי רכב , כרייה , בנייה , שרפה , וחלקם ממקורות טבעיים , כמו סופות חול או פריחה רבה . החומר החלקיקי , בעיקר זה הקטן מקוטר של 2 . 5 מיקרומטרים , החודר לגוף , עלול לגרום נזק לבריאות . חלקיקי עופרת , ודלק נטול עופרת חלקיקי עופרת ואדי עופרת החודרים לגוף האדם עלולים לגרום ל " הרעלת עופרת " - פגיעה במערכות שונות בגוף . בשל סכנת ההרעלה מעופרת ומתרכובותיה , מדינות רבות משתמשות בדלק נטול עופרת במכוניות . כך מצטמצם הזיהום הנגרם כתוצאה משרפת דלק המכיל עופרת ומפליטת מזהמים . במצרים , המעבר לדלק נטול עופרת הוא איטי ביותר - בעיקר בגלל השימוש במכוניות ישנות שאינן מותאמות אליו , ובגלל קצב התחלופה האיטי שלהן .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר