|
|
עמוד:143
גורמים אחדים מאיימים על היציבות באזור . המתח השורר כיום ( 1999 ) בין ישראל ושכנותיה - סוריה ולבנון , עלול להוביל למלחמה . עירק ואירן מפנות איומים צבאיים כלפי ישראל , ושתיהן , לצד סוריה , מסייעות לפעילותם של ארגוני טרור ולוחמי גרילה ( למשל , החיזבאללה ) נגד ישראל . ובאירן - אמנם סימנים אחדים מעידים על תהליך התמתנות הדרגתי , אך עדיין לא נעלם החשש מעימותים פנימיים בין ה " רפורמיסטים " לבין ה " שמרנים " ➜ . אירן היא גורם של אי יציבות באזור בשל מעורבותה בהפצת נשק לגורמים מיליטנטיים ובשל העוינות שהיא מפגינה לנוכחות אמריקנית במפרץ הפרסי . ואילו עירק מהווה עדיין איום לכווית ולערב הסעודית . במדינות הנמצאות בדרום האזור נותרו כמה סכסוכים פנים - מדיניים לא פתורים . סיומה של מלחמת האזרחים בסודן אינו נראה קרוב , ובתימן שוררת מתיחות בין שבטים גדולים לבין הממשל על רקע הקושי של השבטים לקבל את מרות הממשל . ברוב מדינות המזרח התיכון יש בעיות פוליטיות , כלכליות ודמוגרפיות פנימיות , והן מגבירות את המתח הפנים - אזורי . רוב מדינות האזור נתונות לשליטת משטרים רודניים , ואין זה משנה אם המנהיג הוא שיח ' , סולטאן , נשיא , גנרל או איאתללה . ניהול כלכלי ריכוזי , שבו משטרים מעורבים מעורבות יתר בכל תחומי הכלכלה , הוא מתכון בטוח להידרדרות כלכלית . כדי לבלום מגמה זאת החלו בשנות ה - 90 המדינות אלג ' יריה , מרוקו , תוניסיה , מצרים , ירדן , לבנון ובחרין לנקוט צעדים שיובילו לשינוי מהותי בניהול הכלכלי . תרומת הרפורמות הללו עדיין איננה ניכרת במדינות האזור , מלבד במצרים , שהיא המדינה היחידה שבה הרפורמות שנערכו בה מקדמות במידת מה את הסיכוי להיחלץ מהקשיים הכלכליים . זאת ועוד : בסוף שנות ה - , 70 מאז תמה תקופת השגשוג הכלכלי , הואט במידה ניכרת קצב הפיתוח הכלכלי . בשנות ה - 80 היה שיעור הצמיחה הכלכלית הממוצע במזרח התיכון % , 2 . 1 שיעור נמוך בהרבה משיעור גידול האוכלוסייה . משנת 1990 עד שנת 1997 אמנם חל שיפור בקצב הצמיחה הכלכלית , והוא עלה ל - % 2 . 9 בממוצע שנתי - שיעור גבוה רק במעט משיעור גידול האוכלוסייה הממוצע במדינות האזור . אך משנת 1997 ואילך , החלה שוב האטה בקצב הצמיחה בשל הירידה במחירי הנפט . כמעט בכל המדינות באזור קצב הפיתוח הכלכלי מתקשה להדביק את קצב גידול האוכלוסייה , והקבוצה במדינה הסובלת מכך במיוחד היא קבוצת הצעירים . ניסיונותיהם של מנהיגי האזור לצמצם את גידול האוכלוסייה ➜ באופן משמעותי לא עלו יפה , ושיעור גידול האוכלוסייה בשנים 1996 - 1995 נותר גבוה יחסית - % . 2 . 7 אמנם זהו שיעור נמוך משיעור הגידול הגבוה מאוד שאפיין את התקופה שהחלה בשלהי שנות ה -60 ועד , ( 3 . 4 % ) 1990 אך היה בו די כדי להחמיר את השפעת הצמיחה הכלכלית השלילית שאפיינה את האזור במשך רוב שנות ה - . 80 ובאשר לעיור : שיעור העיור ➜ במדינות האזור נמצא מזה 3 עשורים במגמת עלייה . בשנת 1970 היה שיעור העיור הממוצע האזורי - % 37 ובשנת 1996 עלה ל - % . 57 קצב הקמת תשתיות מתאימות ומקומות דיור אינו מצליח להדביק את קצב גידול האוכלוסייה וקצב העיור , והדבר מגביר את מורת הרוח בקרב רבים באוכלוסייה . שורות הממורמרים מתארכות גם בשל שיעור האבטלה הגבוה , המגיע ליותר מ - % 20 בממוצע בקרב האוכלוסייה בגילאי , 25 - 18 ומפני שמערכת החינוך מתקשה לספק את צורכי האוכלוסייה , ש - % 40 בקירוב מתוכה הם מתחת לגיל . 17 בתנאים של מחירי נפט נמוכים , חוסר גיוון בענפי הכלכלה , גידול אוכלוסייה גבוה ומחסור רב במקומות עבודה - ילך ויגדל מספרם של העניים באוכלוסייה . נתוני רמת ההכנסה הממוצעת לנפש במזרח התיכון מעידים על כך ומאששים זאת . מתחילת שנות ה - , 80 כאשר רמת ההכנסה הייתה בשיאה , ועד לשלהי שנות ה - , 90 הצטמקה רמת ההכנסה הממוצעת ➜ על הרפורמיסטים והשמרנים באירן ראו במאמר זה עמ ' . 147 אילו תוצאות עלולות לנבוע ממצב שבו קצב הצמיחה הכלכלית קטן מקצב גידול האוכלוסייה ? ➜ עוד נתונים בנושא התמ " ג , גודל האוכלוסייה והעיור ראו בנספח הצבעוני .
|
|