עמוד:115

קהיר בתקופת המעבר - לקראת קפיטליזם מדיניות האנפתאח של סאדאת לא סימנה מעבר מוחלט לכיוון מערכת כלכלית קפיטליסטית . המגזר הציבורי והתכנון המרכזי המשיכו לשלוט בכלכלה הלאומית , ורק הון מוגבל זרם מחברות רב - לאומיות . נראה שרק קבוצה מצומצמת מאוד מתוך האוכלוסייה נהנתה ממדיניות האנפתאח . נוצר מעמד בורגני חדש שברשותו הון רב . היווצרות מעמד בורגני זה במדינה סוציאליסטית תרמה ליחס שלילי כלפי הקפיטליזם והגבילה את היקפו בתקופת סאדאת . בתקופת מובארק , שירש את מקומו של סאדאת אחרי שזה נרצח בשנת , 1981 נדחפה מצרים עוד יותר , אם כי בחוסר רצון , אל השיטה הקפיטליסטית . המעבר של מצרים לקפיטליזם זכה לעידוד רב מצד גורמים חיצוניים . תמכו בכך בעיקר הבנק העולמי והנושים האחרים של מצרים . לתפיסתם , רק פיתוח כלכלי יוכל להגביר את כושר הייצור של מצרים וכך להציל את כלכלתה . יש לזכור שהמדינה הייתה שקועה בחובות רבים . קשה להצביע על תאריך מסוים שבו התחילה תקופת המעבר הקפיטליסטית , כי המשא ומתן עם הבנק העולמי נכשל תדיר ושוב החל מחדש . במאי 1987 הכריזה הממשלה על רפורמות כלכליות . המטרה הייתה להגיע למצב שיאפשר לעמוד בדרישות לקבלת הלוואה מקרן המטבע העולמית , ויכולת לשאת ולתת על תנאי פירעון החוב הלאומי המצרי , שהגיע ל - 40 מיליארד דולר ( . ( Springborg , 1989 עם יישום הרפורמה הכלכלית ותוכנית ההיערכות מחדש אימצה מצרים בחוסר רצון את האידאולוגיה הקפיטליסטית והשוק החופשי של הבנק העולמי . תוכנית ההיערכות מחדש שינתה באופן קיצוני את הכלכלה המצרית ושמה קץ בין היתר למדיניות מתן סובסידיות - שהייתה נהוגה במצרים ( . ( Holt and Roe , 1993 תוכנית ההיערכות מחדש הובילה להפרטה של תעשיות שהיו בבעלות הממשלה , לפיחות המטבע ולצמצום ההוצאה הממשלתית במגזר הציבורי ( . ( Sullivan , 1990 השתלבות בכלכלה העולמית מצרים נמצאת בתקופת מעבר ; כלכלתה נעה מכלכלה סוציאליסטית לכלכלה קפיטליסטית . המעבר מתרחש בקצב מזורז ומבטל בתוך פרק זמן קצר יחסית רבות מהשפעותיה של המדיניות הסוציאליסטית , שעל פיה התנהלה המדינה מאז אמצע שנות ה - . 50 השינוי החשוב ביותר הוא החלטתה הנחושה של ההנהגה להשתלב בכלכלה החדשה , הגלובלית . קהיר , כמרכז הפעילות הכלכלית הלאומית , תושפע מן הסתם מן השינויים האלה . השלב החדש הזה רק מתחיל להטביע את חותמו בנוף העירוני ולכן ניתוחו הנו ניתוח מקדים בלבד . אולי הסימן הברור ביותר לשלב הפוליטי - כלכלי החדש הזה הוא חדירתם של סוכני הקפיטליזם העולמי לקהיר ; לפני 10 שנים היה אפשר למצוא בקהיר מעט מאוד חברות זרות ( מלבד אלה שהיו קשורות לתעשיית התיירות ) . נבחן לדוגמה את רשתות המזון המהיר כסמן לחדירת הקפיטליזם . בעבר היו בקהיר מסעדות ספורות של "' קנטאקי פרייד צ ' יקן " ושל " וימפי " , ואילו כעת יש כתריסר סניפים של " פיצה האט " וכן " ארבי " , " , " TCBY " מקדונלדס " , " טאקו בל " ואפילו " צ ' יליז " . אבל רק היזמים , בעלי ההון שהרוויחו כסף רב בתקופת המעבר הכלכלי , יכולים להרשות לעצמם לאכול במסעדות אלה . יש שפע של קניונים חדשים , כמו " מרכז הסחר העולמי " המהודר ובו ממוקמים משרדיהם של נציגי הבנק העולמי , למשל . מוצרי ייבוא איכותיים , כמו כלי חרסינה יוקרתיים , תמרוקים וכן קלטות וידאו ותקליטורים - נמכרים כיום בזכות חוקי הייבוא המתירניים . ראיות להשתלבות במערכת הקפיטליסטית העולמית אפשר למצוא במקומות רבים ברחבי קהיר , ואחדות מהן ראויות לציון . למשל , רחוב הליגה הערבית בשכונת מוהנדסין . ברחוב זה יש חנויות ומסעדות פאר , והצעירים בעלי הממון מטיילים בו בערבים במכוניותיהם היפניות והאמריקניות . סמל נוסף לפנייתה של מצרים כלפי חוץ הוא בניין משרד החוץ החדש , בניין רב קומות מודרני ואלגנטי .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר