|
|
עמוד:88
הקדמה טואטאה מתחת לשטיח התפילה מאת צבי בראל מדינות ערב אינן מזדרזות לקבל את נתוני דו " ח האו "ם שמצביע על בריחת מוחות , השקעה עלובה בפיתוח מחקר ומערך אקדמי אנכרוניסטי . ברובן עדיין משתמשים בכיבוש הישראלי כתירוץ העיקרי לכל אלה בכל שנה , בחודש יוני , חוזרת התמונה על עצמה : מאות תלמידי תיכון ממלאים כל פינה פנויה בפארקים , על ספסלים לאורך גדות הנילוס , בחדרי מדרגות בשכונות העוני ובשבילי העפר שבצדי כפרים . הם מחזיקים ספרים ומחברות ומתכוננים לבחינות הבגרות . כבכל שנה , גם הפעם עלתה זעקתם של התלמידים אל משרד החינוך : הבחינות קשות מדי , הם פסקו , מורכבות וארוכות , לא היה די זמן לסיימן . טענתם של התלמידים כוונה בעיקר למבחנים שבהם הם נדרשו להציג חוות דעת מנומקת ולא רק תשובה ששיננו מראש . " הגיע הזמן שהתלמידים המצרים יידעו להשיב מתוך ההיגיון של הדברים , על סמך מחשבה עצמאית ולא מתוך שינון גרידא , " השיב לטענות שר החינוך , הד " ר חוסיין כאמל בהא א - דין . יותר מ - 16 מיליון תלמידי תיכון מסיימים השנה את לימודיהם במצרים . בהסתמך על הסטטיסטיקה של השנים האחרונות . פחות מ - % 10 מהם יזכו בציונים שיאפשרו להם להמשיך בלימודים גבוהים . לפני שנתיים פרצה מהומה במצרים , כשהסתבר שמספרם של אלה שעברו בהצלחה את מבחני הבגרות גבוה במיוחד . נגד משרד החינוך נטען אז , שהוא איפשר את ההצלחה הלא - סבירה הזאת , כדי לעמוד במשימה הלאומית שהטיל הנשיא חוסני מובארק כאשר קבע כי החינוך הוא ערך לאומי עליון . אלא שמישהו צריך לקלוט תלמידים אלה . 16 האוניברסיטאות של מצרים ( 12 ממשלתיות ו - 4 פרטיות ) אינן עומדות בלחץ העצום ויוצרות בכך לחץ כלפי מטה . הורים מודאגים פונים למורים פרטיים כדי שיכשירו את ילדיהם לעתיד . לפי הערכות לא רשמיות מגלגל ענף השיעורים הפרטיים כ - 15 מיליארד שקל בשנה . מצרים משקיעה אמנם כ - % 6 . 5 מהתל " ג שלה בחינוך , אבל ההוצאה הזאת מחולקת באופן לא אחיד . לפני שנה , למשל , עלתה ההשקעה בתלמידי התיכון . יתר על כן , ההשקעה בחינוך אינה מצליחה להדביק את קצב הגידול הטבעי של התלמידים ובכל שנה ניתנים פחות שירותים . שכרם של המורים נשחק והם נאלצים לעסוק בעבודות מזדמנות ובמתן שיעורים פרטיים . הממשלה בנתה אמנם כמה בתי ספר לדוגמה , ובהם כל הציוד החדיש האפשרי , אבל אלה משרתים רק שבריר אחוז מתלמידי העיר , ובכפרים המצב רק הולך ומחמיר . מבחינת האוניברסיטאות זהו מצב " אידאלי " , שבו הן יכולות לקבוע מדדים גבוהים במיוחד לקבלת תלמידים . אלא שבמצרים גם לימודים אקדמיים , ואפילו הצלחה מרשימה בהם , אינם מבטיחים מקום עבודה מסודר . במקצועות נדרשים , כמו רפואה ומחשבים , נקלטים הבוגרים במשרות ממשלתיות , אבל לא כך בתחומים אחרים . האקדמאים המובטלים הם תופעה הולכת ומחריפה . מצרים היא רק דוגמה . המצב דומה ברוב מדינות ערב . בחודש שעבר התפרסם דו " ח ראשון מסוגו על פיתוח כוח האדם במדינות ערב . הדו " ח , שהוזמן בידי האו " ם והוכן בידי קבוצה מרשימה של מומחים ממדינות ערב והמערב , קובע , בין היתר , כי שיעור ההשקעה במחקר ופיתוח במדינות אלה הוא מהנמוכים בעולם . נתונים מ - ' 95 - ' 94 מורים כי מדינות ערב השקיעו רק % 0 . 4 מהתל " ג שלהן במחקר ופיתוח , לעומת % 1 . 26 בקובה , % 2 . 35 בישראל ( בשנת ' 94 ) ו - % 2 . 9 ביפן . כלל הפרסומים המדעיים במדינות ערב מגיע רק ל - % 2 מהרמה המקובלת במדינות תעשייתיות . סין , למשל , הצליחה לעבור מפרסום מדעי אחד למיליון נפש בשנת ' 81 ל - 11 פרסומים למיליון נפש ב - . ' 95 במדינות ערב צמח הפרסום המדעי באותה תקופה רק פי שניים . גם הקשר בין קהילות הידע במדינות ערב לקוי . מחקרים שנעשים במדינה ערבית אחת מתפרסמים רק במקרים נדירים במדינה אחרת . לא קיים מאגר ידע משותף לאוניברסיטאות השונות , היכול לשמש את הקולגות למחקר . " מצב כזה איננו קיים בקהילות מדעיות מערביות ובמרבית מדינות העולם השלישי , " אומר מרצה באוניברסיטה האמריקנית בקהיר . " כל קהילה מדעית ערבית חיה בבידוד . לא אתפלא אם יום אחד מישהו במדינות ערב יכריז שהוא המציא את הגלגל . " את הלעג שבדברי המרצה מאשש דו " ח האו " ם , הקובע שסטודנטים במדינות ערב אינם מכירים את הספרות החדשה שבמקצועותיהם . הם נשענים על מקורות מיושנים משום שתקציב הרכש לספרות הוא עלוב ורמת המיחשוב דלה . המחשבים משרתים לעתים רק את הנהלת המוסדות . טכנולוגיה חדישה , קובע הדו " ח , צנחה אל מדינות ערב כקופסה שחורה . חברות זרות ייבאו את הידע מבלי לחלקו עם האוכלוסייה והממשלים הערביים לא טרחו לרכוש את הידע ולהפנימו בקרב האזרחים .
|
|