|
|
עמוד:35
המודרניות המזוהה עם תרבות המערב נתפסת כמאיימת במישרין על הזהות ועל התרבות המקומית , שהאסלאם תופס בה מקום מרכזי . בקרב שכבות העם הרחבות במזרח התיכון האסלאם הוא עדיין מסגרת הזהות הקולקטיבית החזקה ביותר - גם אם אין הוא מכוון את פעולות היום - יום בכל מצב ; האסלאם משמש סמל לביטוי עצמי ( self - assertion ) ששורשיו בהיסטוריה ובמסורת , והוא ניצב חוצץ כנגד החדירה והשליטה של התרבות הזרה . לאור מרכזיותו של האסלאם בתרבות המקומית , הצורה היחידה להתגונן מפני המתקפה התרבותית של המערב היא השיבה אל האסלאם ( דרישתם החוזרת ונשנית של הפונדמנטליסטים למיניהם היא להחזיר את האסלאם למרכז החיים , לשילוב בפועל בין הדת לחיי היום - יום - בקשרי המשפחה , בתוכניות הלימודים , באופנת הלבוש ובתרבות הפנאי ) . תחושת הפגיעות התרבותית נובעת מרגשות השפלה ונחיתות מול המערב החזק , העשיר , היהיר והבוטח בעצמו , המלווים את הציבור הערבי המשכיל זה כ - 200 שנה . המגע הטראומטי עם המערב , ששלט שליטה ישירה בארצות האזור , ושומר עד היום על תלות צבאית , טכנולוגית וכלכלית של המזרח התיכון בו , עורר מצוקה רוחנית ותהייה קשה : כיצד ייתכן שהאסלאם , דת האמת , העולה על הדתות האחרות , שהציוויליזציה שנוצרה על בסיסו עלתה בעבר על זו של המערב , ירד לשפל עמוק כל כך ? בהקשר זה , הקמתה של ישראל , שנתפסה כראש גשר של המערב השואף לחדור ולפורר את עולם האסלאם , מסמלת את חולשתו והשפלתו של האסלאם . העובדה שמספר קטן של יהודים - שלפי התפיסה האסלאמית המסורתית נידונו להיות נחותים מן המוסלמים וכפופים להם - הביסו את הערבים , היא הוכחה ניצחת למשבר בעולם האסלאם . זה למעלה מ - 100 שנה שהחברה המזרח תיכונית נמצאת בחיפוש אחרי מענה מתאים לאתגר שמציב המערב , מענה שישיב לאזור את עוצמתו וגדולתו מימים עברו . במהלך חיפוש זה אימצו יחידים וקבוצות פתרונות רבים , אך רובם ככולם כשלו : המשטרים הפרלמנטריים שהוקמו בידי המעצמות המנדטוריות לקו בסיאוב מראשית פעילותם , ואיבדו כל לגיטימציה בעקבות תבוסתם של הערבים מול ישראל ב - ; 1948 האידאולוגיה הפן - ערבית ➜ , מבית מדרשם של עבד אל - נאסר והבעת ' , אשר החליפה את הליברליזם , לא הצליחה להתגבר על הפירוד בעולם הערבי , ויומרתה ליצור אדם ערבי חדש קרסה נוכח תבוסת הערבים ב - . 1967 ההלם היה כפול , מכיוון שלא זו בלבד שהחלום התנפץ וישראל ניצחה במלחמה , אלא שמעתה שלטו היהודים על אחד מקודשי האסלאם החשובים ביותר - מסגד אל - אקצא . גם הסוציאליזם הערבי על גווניו לא הביא את הישועה הכלכלית והחברתית המצופה . מלחמת ששת הימים ( 1967 ) הייתה נקודת מפנה בעלייתן של התנועות האסלאמיסטיות . היא סימלה את הכישלון המוחץ של האידאולוגיות ושל המשטרים הערביים " המהפכניים " . המלחמה ( כפי שקובע המזרחן אשר ססר ) הניעה שני תהליכים הסותרים לכאורה זה את זה . מן הצד האחד , היא חיזקה את התופעה של המדינה הטריטוריאלית ואת תהליך ההשלמה של העולם הערבי עם הסדר המדיני הקיים ; מן הצד האחר , המסגרת הלאומית הטריטוריאלית חסרה תוכן אידאולוגי מספק , ואין היא מסוגלת לענות על הצורך במערכת ערכים ותמונת עולם כוללת , במיוחד בתקופה של משבר . התחייה האסלאמית משקפת במידה רבה את כישלון החשיבה הערבית המודרנית למצוא דרך למזג בין המודרניזציה לבין האסלאם כמקור העליון של ערכים להמוני החברה הערבית . אף לא אחת מן האידאולוגיות שפרחו באזור - לאומיות פן - ערבית , סוציאליזם ערבי וכו ' - לא הצליחה ליצור מיזוג שכזה . לתוך החלל האידאולוגי הזה נכנס האסלאמיזם כחלופה יחידה כמעט למצב העגום הנוכחי . כוח המשיכה של האסלאמיזם רב במיוחד מפני שהוא מספק נתיב בריחה מן המשבר הקיים וגם תקווה לפתרון כוללני . האם יש סתירה בין האסאלם להתמערבות ובין האסאלם לקידמה טכנולוגית ? הסבירו . ➜ על פן - ערביות ראו עמ ' . 58
|
|