|
|
עמוד:11
הברית ) וגורבצ ' וב ( ברית המועצות לשעבר ) . זאת משום שעם פלישת סדאם חוסיין לכווית , לא מילאו שתי מעצמות - העל את התפקיד האימפריאלי שהקצו להן המסורת והציפיות הכלליות . האחת - כיוון שלא יכלה , והאחרת - כיוון שלא רצתה . מוסקבה , שהייתה בעבר גורם דומיננטי כל כך בענייני המזרח התיכון , לא הצליחה לרסן את סדאם חוסיין ולא להושיעו . וושינגטון , שהצליחה לשחרר את כווית מהכיבוש ואת ערב הסעודית מאיום בפלישה , השיגה את מטרות המלחמה והצהירה על הפסקת אש חד צדדית . אולם משטרו של סדאם לא ניזוק , לבד מפגיעות זניחות , והותר לו להמשיך למחוץ את מתנגדיו מבית ; כעבור זמן קצר הוא חזר למדיניותו . כל עוד התקיימה ברית המועצות , וכל עוד הייתה המלחמה הקרה הנושא העיקרי של מדיניות החוץ האמריקנית , הייתה הנוכחות האמריקנית במזרח התיכון חלק מאסטרטגיה כלל עולמית שמטרתה לגבור בעימות כלל עולמי . עם סיומו של העימות הזה הייתה האסטרטגיה הזו למיותרת , אך אין להבחין עדיין באסטרטגיה אחרת שבאה במקומה . התפרקותה של ברית המועצות הביאה לתוצאה חשובה נוספת - קמו 8 מדינות חדשות ריבוניות ועצמאיות במרכז אסיה ומעבר להרי הקווקז . שתיים , גרוזיה וארמניה , הן נוצריות ; באחרות - אזרביג ' ן , קזחסטן , קירגיזסטן , טורקמניסטן , אוזבקיסטן וטג ' יקיסטן - יש רוב מוסלמי . כל המדינות הללו הן חלק מן ההיסטוריה של המזרח התיכון וקשורות אליו במרקם סבוך של קשרי תרבות , שפה והיסטוריה . השפה הטג ' יקית היא ניב של השפה הפרסית ; ב - 5 המדינות המוסלמיות האחרות מדברים בשפות קרובות לטורקית . הטורקים , הפרסים והאפגנים מגלים עניין גדל והולך בקרוביהם , העמים מעבר לגבול הסובייטי לשעבר שזה אך שוחררו . הם מתעניינים גם בעמים מוסלמיים נוספים - הטטרים , הבשקירים , הצ ' צ ' נים , הצ ' רקסים והאחרים שנותרו בתחומי ברית המועצות לשעבר . עניין זה יתרחב ויקיף במשך הזמן את המוסלמים של מרכז אסיה הסינית . בעשורים הבאים תגבר בהדרגה חשיבותן של " המדינות הטורקיות " * ששבות עתה למזרח התיכון - בדומה לעלייה של העולם הערבי שהופיע מבין חורבות האימפריות הבריטית והצרפתית . השפעתן של " המדינות הטורקיות " תורגש במזרח התיכון . אולם קיימים הבדלים בין שני המקרים . השלטון הבריטי והצרפתי על העולם הערבי במזרח התיכון נמשך זמן קצר יחסית ( פרט ליוצאים מן הכלל - עדן , אלג ' יריה ) . לעומת זאת המדינות במרכז אסיה ומעבר להרי קווקז סופחו כבר בתקופת הצארים , ובהמשך החזיקו בהן הסובייטים במסווה של פדרליזם . התנסותן של מדינות אלה בשלטון אימפריאליסטי הייתה שונה מן היסוד במובנים רבים מזו של הערבים […] . לעת עתה , מכל מקום , רוסיה נמצאת מחוץ למשחק וקרוב לוודאי שכך יהיה עוד מספר שנים ; ואמריקה אינה מגלה רצון לשוב . יחד עם זאת למעצמות מבחוץ יש עדיין אינטרסים באזור - הן מבחינה אסטרטגית והן מבחינה כלכלית ; מפעם לפעם הן עשויות להתערב בענייני המזרח התיכון , ואף להשפיע על מהלכם . אולם מעתה תפקידן יהיה שונה : לא עוד שליטה או קבלת החלטות . רבים במזרח התיכון מתקשים להסתגל למצב החדש שנוצר בעקבות עזיבת הכוחות האימפריאליים את האזור . לראשונה מזה כ - 200 שנה חייבים שליטי המזרח התיכון ועמיו לשאת באחריות המוחלטת לענייניהם , לשגות ולשאת בתוצאות . והדבר קשה להפנים , שהרי במהלך דורות רבים , התקבלו ההחלטות החיוניות במקומות אחרים , השליטה האמיתית הייתה במקום אחר , והמשימה העיקרית של המדינאים והדיפלומטים הייתה להפחית או למנוע במידת האפשר את הסכנות הטמונות במצב הזה ולנצל הזדמנויות שצצו מפעם לפעם . קשה מאוד לזנוח את ההרגלים שנרכשו לא רק בשנות חיי אדם אלא לאורך תקופה היסטורית . הקושי גדול אף יותר כאשר העליונות הזרה - התרבותית , החברתית והכלכלית - נמשכת ואף מתעצמת למרות שהשליטה הפוליטית והצבאית הזרה הסתיימה . פדרליזם משטר המבוסס על ברית של מדינות עצמאיות , שיש להן שלטון מרכזי האחראי למדיניות החוץ והביטחון . אימפריאליזם השתלטות של מדינה אחת על אחרות במטרה להגדיל את כוחה ואת עושרה , באמצעות כיבוש צבאי או באמצעות הליכים פוליטיים וכלכליים . מקור המילה במושג " אימפריה " . עוד על ... המלחמה הקרה כינוי ליחסי העוינות ששררו בין מדינות הגוש המזרחי למדינות המערב - מתום מלחמת העולם השנייה ועד לקריסתה של ברית המועצות . יחסים אלה התבטאו בגילויי איבה כגון אי - שיתוף פעולה ( צבאי , כלכלי , מדיני , תרבותי וכדומה ) , וכן השמצות וגינויים הדדיים , אך לא הגיעו לכדי עימות צבאי ולשימוש בנשק . אתרו באטלס את 8 המדינות שקמו לאחר התפרקותה של ברית המועצות המחבר צופה השתלבות מסוימת של המדינות החדשות הללו במזרח התיכון . מה הם נימוקיו ? * " המדינות הטורקיות " הן המדינות שאוכלוסייתן משתייכת למשפחת העמים הטורקיים : טורקמניסטן , אוזבקיסטן וקזחסטן .
|
|