|
|
עמוד:
בשנת 1989 החלה ירידה בהכנסות ממכירת הנפט שהופק בסיני , ירידה בהכנסות שהתקבלו מן הספינות שעברו בתעלת סואץ , וירידה בגובה המשכורות של מהגרים מצרים שעבדו במדינות המפרץ . התל " ג בשנת 1989 ירד אל מתחת ל - % 3 והתוצאה הייתה עלייה במיסוי . עבודת נשים , שהייתה נדירה בתקופת השגשוג הכלכלי , הפכה שוב לדבר חיוני . בשנת 1986 היו הנשים % 14 מכוח העבודה במצרים . בשנת 1991 עלה מספרן והגיע ל - % 23 מכוח העבודה . מצרים , שהיא בדרך כלל חלוצת העולם הערבי בקבלת שינויים , הייתה הפעם אחת המדינות האחרונות שרשמה ירידה בשיעורי הפריון . תחזיות שהתבססו על השפעת המודרניזציה ציפו שמצרים תקדים את מרוקו במרוץ אל השינוי . במציאות קרה תהליך הפוך : מצרים פיגרה אחרי מרוקו ב - 14 שנים . הירידה ברמת הפריון התרחשה באותו הזמן בשני שלישים מכל מדינות ערב , שבהן חיים שלושה רבעים מאוכלוסיית האזור . הדבר מראה כי ההשפעה המכרעת שהביאה לירידה בפריון נגרמה מסיבות כלכליות ולא מסיבות תרבותיות . גל של ירידה בשיעורי הפריון שטף את העולם הערבי בעקבות הירידה בהכנסות של מדינות חצי האי ערב , הוא עבר גם למדינות צפון המזרח התיכון - סוריה וירדן , והמשיך לעמק הנילוס - מצרים וסודן . הכלכלה במדינות אלו והפעילות העסקית שלהן תלויות בכלכלת מדינות המפרץ ולוב עקב שכרם של פועלים מהגרים , סיוע ישיר , השקעות שמקורן במפרץ , תיירות ועוד . דוגמה נוספת להשפעתו של מיתון כלכלי על הפריון אפשר לראות בסוריה : הפריון בסוריה הגיע לשיא עולמי , מעל 8 ילדים , ושיעור הילודה היה יותר מ - 50 לידות לאלף תושבים . המדינה עודדה את הילודה , בעיקר בגלל מצבה והסכסוכים במזרח התיכון , אך מאז 1986 דואגים הסורים לצמצם את הפריון , והדבר קורה הן בחברה הכפרית הן בעירונית , והוא חל על המשכילים ועל האנאלפביתים ; גם באזורים הפתוחים להשפעת העולם הרחב , כמו הערים דמשק ולטקיה וגם במעוזי השמרנות , כמו העיר חלב . מאז שנת 1986 גיל הנישואין הולך ועולה , מגיל 20 בשנות ה - 80 - 70 לגיל 24 בתחילת שנות ה - , 90 ו - 4 מכל 10 נשים משתמשות באמצעי מניעה . הייתה זו תגובה ספונטנית של האוכלוסייה לקשיי המיתון הכלכלי . 10 שנים של שגשוג הסתיימו לפתע בשנת , 1982 ובעקבותיהן החלה תקופה של צמיחה שלילית . התל " ג ירד באופן משמעותי ( בשנת 1984 הוא ירד ב - % , 7 . 5 בשנת 1986 ב - % , 8 . 4 בשנת 1989 ב - % . ( 3 . 9 עד המשבר הזה לא הוטלו על תושבי סוריה מסים כבדים , ואולם גורמים אחדים הובילו לעליית המסים פי חמישה : צניחת מחירי הנפט הסורי ( סוריה היא יצרנית נפט קטנה ) ועוד יותר מזה , צניחת מחירי הנפט במפרץ הפרסי ( המכתיבים את רמת הסיוע של מדינות המפרץ לסוריה ) , ירידה בהכנסה מעבודת פועלים סורים בתעשיית הנפט וירידה בסכומים שמוציאים סעודים וכוויתים בסוריה . בשלב זה היוו המסים % 33 מכלל הכנסות המדינה בהשוואה ל - % 6 . 8 בשנות ה - . 70 כתוצאה מן המצב הכלכלי שונתה מדיניות ההוצאות הציבוריות : שירותים חברתיים פסקו להינתן בחינם , תפקידי הנשים והילדים בשיפור המצב הכלכלי עברו שינוי תפיסה והתייחסות , ובשנות ה - 80 הוכפל מספר הנשים העובדות בסוריה . המצב הכלכלי השפיע גם על הפריון בירדן , והוא ירד בשנים 1991 - 1980 מ - 6 . 6 ל - 5 . 3 ילדים . מצב זה נוצר ברובו בשל הפגיעה הקשה בשכר ( בעיקר של פועלים פלסטינים ) ממדינות הנפט , עם גירושם או עם שובם של 400 - 300 אלף פלסטינים ממדינות הנפט אחרי מלחמת המפרץ לירדן . כיצד המחבר מסביר את השינוי בפריון שחל במרוקו ? ואת השינוי שחל במצרים ובמדינות אחרות ?
|
|