|
|
עמוד:26
טורקיה מייחסת חשיבות עליונה לפיתוח מקורות המים בדרום מזרח המדינה , ורואה באגירתם ובניצולם הנכון באזור פתרון לבעיותיה הכלכליות של המדינה . גולת הכותרת של פעילות הפיתוח הטורקית היא פרוייקט הפיתוח של דרום מזרח אנטוליה , שבמסגרתו נבנה גם סכר אתאטורק , אחד הסכרים הגדולים בעולם . העבודות על פרוייקט הפיתוח של אנטוליה החלו ב - . 1983 טורקיה תבנה 21 סכרים ו - 17 תחנות כוח לאורך נהרות הפרת והחידקל . עם השלמת הפרוייקט הוא יאפשר השקיית שטח של 74 , 000 קמ " ר ויספק אנרגיה של 24 מיליארד קילוואט שעה ( עלייה של % 70 בכושר הפקת החשמל של טורקיה ) . ממשלת טורקיה מקווה להפריח באמצעות הפרוייקט את דרום מזרח המדינה ולהפוך את האזור לאסם התבואה של המזרח התיכון . מטבע הדברים מעורר פרוייקט הפיתוח של דרום מזרח אנטוליה דאגה רבה בסוריה ובעירק , שכן הוא יקנה לטורקיה שליטה בקצב הזרימה של 32 מיליארד מ " ק מים . השליטה בקצב זרימת המים מחזקת את עמדת המיקוח של טורקיה במערכת היחסים המורכבת בינה לבין סוריה ועירק . למרות שאנקרה חזרה והתחייבה שלא תעשה שימוש פוליטי בנשק המים , אין נכונות בדמשק ובבגדד לסמוך על הבטחה זו . לסורים ולעירקים ברור , שמי האגם שנקווים בעקבות הקמת הסכר יצמצמו את זרימת המים במורד הנהר . אחד המוקדים של הסכסוך המשולש בסוגיית המים , הוא היעדר הסכם מפורש בין טורקיה , סוריה ועירק על הקצאת מי הפרת והחידקל . אחד הקשיים בסוגיה זו הוא היעדר עקרונות משפטיים ברורים ומוסכמים בסוגיית חלוקת מי נהרות בין המדינות הנמצאות לאורך נהר מסוים . הנורמה הבינלאומית הקיימת לפי שעה מדגישה את זכותן של כל המדינות לאורך הנהר ליהנות באופן שווה ממימיו . נורמה זו דורשת מהמדינה שבמעלה הנהר להודיע מראש למדינות שבמורד על שינויים במשטר הזרימה שבכוונתה לבצע , ולקבל את הסכמתן . בהיעדר הסכם הקצאה פורמלי בין טורקיה לשכנותיה , מסרבים הבנק העולמי וגופים בינלאומיים נוספים לסייע לטורקיה במימון פרוייקט הפיתוח של דרום מזרח אנטוליה . העמדה הטורקית הגורסת כי הפרת הוא נהר טורקי , עומדת בסתירה מוחלטת לעמדתן של סוריה ועירק . לפי עמדת דמשק ובגדד מדובר בנהר בינלאומי , ומכאן מתחייבת חתימת הסכם משולש על חלוקת מי הנהר , בהתאם לחוק הבינלאומי . הוויכוח המשולש בסוגיית המים נשזר לא אחת במתיחות הגוברת בסוגיה הכורדית , והוא עלול לגלוש בעתיד לפסים אלימים . בינואר , 1990 בעקבות שורה של פרסומים על ההתחמשות המסיבית בטילים של שכנותיה הערביות של טורקיה , חרגו כמה מנהיגים טורקים מן האיפוק המאפיין אותם בדרך כלל בסוגיה רגישה זו . שר המדינה הטורקי , קמראן אינאן ( , ( Inan הצהיר בריאיון לעיתון " ג ' ומהורייט " ( 12 בינואר : ( 1990 " להם יש טילים ולנו יש מים " . נשיא טורקיה טורגוט אוזאל אמר ( " הארץ " , 24 ביוני , ( 1990 כי ארצו לא תסכים לחלוקת מי הפרת אלא רק להסדרת זרימתם , משום שהבעיה היא טכנית ולא מדינית או משפטית . בתחילת 1992 החלה טורקיה להשמיע ביתר תוקף את הדרישה לקבל מסוריה ומעירק תוכנית כוללת לשימוש במי הפרת , בטרם תקבל החלטות מחייבות על משטר הזרימה . שגריר טורקיה בארצות הברית , נוזהת קנדמיר ( Kandemir ) אף הדגיש שטורקיה אינה מתכוונת לחלק את המים בחינם , ממש כמו שהערבים לא מצאו לנכון לחלק את הנפט בחינם . החל משנת 2000 עושה טורקיה מאמץ לשווק מים למדינות המזרח התיכון ממתקן ליצירת מי שתייה שהוקם בסמוך לעיר מנבגט ( 60 ק " מ מזרחית מהעיר אנטליה ) . מיד עם השלמת הפרוייקט הציעה טורקיה מים לישראל וקיבלה הבטחות מראשי הממשלה ברק ושרון גם יחד שישראל אכן תרכוש מי שתייה מנהר המנבגט . בדעת הטורקים להרחיב את מכירת המים בשלב מאוחר יותר גם לירדן ולרשות הפלסטינית . ייצוא מים מטורקיה במכליות עשוי לתרום באופן משמעותי ולהקל על מצוקת המים באזור , ובמקביל עשוי לחזק את מעמדה האזורי של טורקיה ואת תרומתה לשלום במזרח התיכון . הציעו קריטריונים אפשריים לחלוקת מים באגן הניקוז של הנהרות פרת וחידקל בין השותפות השונות . מה התפתח בנושא הובלת מים מטורקיה לישראל בתקופה האחרונה ? היעזרו בכלי התקשורת השונים .
|
|