|
עמוד:148
כווית גם לכווית תפקיד חשוב באספקת הנפט העולמית . המאגרים בכווית כוללים יותר מ - % 9 מכלל כמות הנפט העולמית . בגלל המחירים הנמוכים ב - , 1998 צמצמה כווית את ההפקה וייצרה כ - 2 . 4 מיליון חביות נפט ביום , לרבות 250 , 000 חביות ביום שהופקו באזור הניטרלי . כווית היא אחת משתי המדינות המייצאות נפט , המסוגלות בשעת חירום להגביר את תפוקת הנפט במהירות ( האחרת היא , כאמור , ערב הסעודית ) . יכולתה זו מקנה לה מעמד של יצרן שבכוחו לתת מענה בטווח זמן קצר לביקושים בשוק העולמי . משרד האנרגיה האמריקני מעריך , שבשנת 2010 תרחיב כווית את הייצור שלה ל - 3 . 2 מיליוני חביות ביום . לירידה החדה במחירי הנפט יש השפעה רבה על כלכלת המדינה . בשנת 1997 היו הכנסותיה של כווית מנפט 11 . 8 מיליארד דולר ; שנה אחר כך הצטמקו הכנסותיה בכ - % 40 והגיעו להיקף של 6 . 4 מיליארד דולר בלבד . צמצום בהיקף שכזה גרר העלאה ב - % 50 % - 40 במחירי השירותים כמו מים , חשמל , שירותי בריאות ושירותי הטלפון המקומיים , וכן של מחירי הנפט לתושבי כווית . כמו בערב הסעודית , הירידה במחירי הנפט ועמה צמצום ההכנסות דוחקים בראשי הממשל הכוויתי לקבוע מדיניות נפט חדשה . ב - 1991 שקלה כווית יוזמות משותפות עם מדינות אחרות . זאת כחלק ממאמציה לממן את שיקומה הכלכלי ולפתח את שדות הנפט הצפוניים שלה באופן שבו ההשקעות הזרות יחזקו את מחויבותו של המערב להגן עליה . עסקות אלה לא יצאו לפועל בגלל התנגדותם של גורמים לאומנים ואסלאמיסטים ( החוששים מהשפעת הנוכחות המערבית בתחומי המדינות הערביות ) . המשך המגמה של צמצום ההכנסות מנפט והיחלשות כוחה הכלכלי של המדינה יכול להביא לשינוי בהיקף המעורבות המערבית בכווית ובחיזוק עמדת המתנגדים למעורבות זו . שמירה על ביטחונה של כווית הוא אינטרס של חלק ממדינות ערב ושל המערב . קרבתה לעירק , שטחה הקטן ואוכלוסייתה הדלילה , הופכים אותה לאחת המדינות הפגיעות ביותר באזור המפרץ . מיקומה על גבול עירק הוביל כבר לעימות צבאי ולפלישה של עירק לתחומה . ראשי המדינה מודעים לאפשרות ששליט עירק שנותר על כיסאו לא זנח את השאיפה לחזור ולספח את כווית . עובדות אלו מובילות למסקנה שההגנה על כווית תמשיך להיות אינטרס של ארצות הברית , בעיקר בתקופה שבה עירק מתחמשת מחדש . ברית האמירויות הערביות גם למדינה זו תפקיד חשוב באספקת הנפט העולמית . בשטחה מצויות כמויות נפט בהיקף של כ - % 10 מכלל הכמות העולמית . בשנת 1997 הופקו בה כ - 2 . 7 מיליון חביות ביום . ההכנסות מהנפט ירדו משיא של 29 . 9 מיליארד דולר בשנת 1980 ( לפי ערכי דולר של שנת 1990 ) והגיעו ב - 1998 ל - 7 . 5 מיליארד דולר . ברית האמירויות הערביות היא פדרציה השוכנת בדרומו של המפרץ הפרסי , וחברות בה 7 אמירויות . הגדולות והעשירות בנפט שבהן הן אבו - דאבי , דובאי ושרג ' ה . בין האמירויות הגדולות והעשירות בין אלה ששטחן קטן , והן פחות עשירות , שוררת מתיחות ארוכת שנים . למרות זאת , 7 האמירויות מלוכדות במסגרת מדינית אחת בזכות ההכנסות הגבוהות מן הנפט ומן הגז , ובעיקר בשל פגיעותן הנובעת מקרבתן הגיאוגרפית לאירן . חוסנה של מדינה זו ומעמדה בשוק הנפט תלוי במידה רבה במיומנות הפוליטית של שליט אבו דאבי , שיח ' זייד . שיח ' זייד נוקט דרכים דיפלומטיות ונעזר בכסף שמקורו בנפט , כדי ללכד את הפדרציה . הסכנה העיקרית המאיימת על המדינה מקורה באירן , שהיא גם שותפה חשובה למסחר , בעיקר עם דובאי . העימות * העיקרי בין שתי המדינות הוא על השליטה ב - 3 איים השולטים על נתיבי הספנות במצרי הורמוז שבמבואות המפרץ : אבו מוסה , טונב הגדול וטונב הקטן . עוד על ... האזור הניטרלי האזור הניטרלי נמצא משני צדי הגבול המשותף של כווית וערב הסעודית ומשתרע על שטח של כ - 16 , 000 קמ " ר . חלקו מצוי במפרץ הפרסי וחלקו ביבשה . בהסכם שנחתם ב - 1992 חולק השטח בצורה שווה בין שתי המדינות . בתחומו מצויים שדות נפט , שהעתודות המוכחות שלהם הן כ - 9 מיליארד חביות . שתי חברות זרות מנהלות את הפקת הנפט מהאזור והן מפרישות חלק מההכנסות המתקבלות מייצואו לשתי המדינות השכנות . ברית האמירויות הערביות נמצאת גם במחלוקת עם ערב הסעודית על זכויות הפקה משדה נפט , שאותו חוצה גבולן המשותף הבלתי מוסדר של המדינות . ב - 1998 החלה ערב הסעודית להפיק נפט משדה זה ללא הסכמת שכנתה .
|
|