|
|
עמוד:189
ועתה לידיעה הראשית : צעיר סעודי עובד כשוער בבית מלון מאת ניל מקפרקהר " הניו יורק טיימס" תושבי סעודיה , שגדלו במדינה שבה השליטים פותרים כל בעיה באמצעות פיזור כספים לכל עבר , צריכים עתה להתרגל לרעיון שצריך לצאת לעבוד . האוכלוסייה הכפילה עצמה מאז שנות ה - , 80 והפטרו - דולרים אינם מספיקים כדי לתת לכולם רמת חיים בלא מאמץ כדי לשדל צעירים סעודים סרבנים לעבוד בפס ייצור המייצר 300 אלף חבילות עוגיות ליום , נאלצו המנהלים של " " National Biscuits & Confectionery Company לאמץ גישה גמישה וסבלנית . סעודי אחד סירב למשל ללבוש סרבל בשל המבוכה שחש כאשר מכריו התבדחו על חשבונו ואמרו לו כי יהיה עליו לחמוק מפטרולים משטרתיים המחפשים מהגרים לא חוקיים . אחר שנא את הגדרת תפקידו כפועל מתחיל בעבודה ששכרה כ - 6 , 000 דולר לשנה . הוא רצה לספר לכלתו החדשה שהוא טכנאי . שלישי טען שהוא מתאים לתפקידי ניהול , לא לייצור . " סעודי שעבד בבית החרושת שלנו בא ואמר , ' למה אני לא יכול להיות משגיח ? סיימתי קולג ' ויש לי תואר , ועכשיו אני עובד בין כל האנשים האלה מנפאל ובנגלדש והודו ' , " סיפר ויליאם מנזיס מניו זילנד , מנהל בית החרושת . מדובר בנגע הפושה בחברה הסעודית , ששורשיו נעוצים בדימוי של מדינה עשירה בעלת מאגרי נפט בלתי נדלים . אבל החיים הנינוחים הולכים ונמוגים . סעודיה נאלצת להתמודד עם בעיות המאפיינות כל מדינה מתפתחת , וסעודים צעירים חייבים להתמודד עם העובדה שעליהם לעבוד בעבודות אמיתיות , אם בכלל יוכלו למצוא כאלה . זהו שינוי דרסטי למדינה שבשנות ה - 80 של המאה הקודמת חי בה הדור הבוגר כאילו זכה בלוטו . האזרחים קיבלו מהממשלה מענקים חודשיים ללימודים בקולג ' ובאוניברסיטה , ולאחר שסיימו ללמוד הובטחה להם משרה במשכורת שמנה בשירות הציבורי ליום עבודה קצר שהתחיל בעשר בבוקר והסתיים בשתיים בצהריים . משמעות הדבר הייתה בעצם לשבת באפס מעשה בבית . " יש מילה ערבית , ' איטיקלי ' , למי שתמיד רוצה שאחר יעשה בשבילו את המלאכה , " אמר הנסיך עבדאללה בן פייסל , בן , 51 אחיינו של המלך ויו " ר הרשות הסעודית הכללית להשקעות . " כמו עכשיו למשל , כשיש סעודים שאינם רוצים לעבוד . הם נעשו עצלנים , מפונקים . " סעודיה הצליחה למעשה לחלץ כל אזרח שלה מעוני . אבל היום , למרות מחירי הנפט הגבוהים , הפטרו - דולרים כבר אינם מספיקים לכך , גם משום שעליהם להתחלק בין אזרחים סעודים רבים יותר . דור הבייבי - בום שיצר עושר הנפט של שנות ה -70 נכנס לשוק עבודה שיכול לספק רק משרה אחת לכל שני גברים . היחס הזה יכול רק להשתנות לרעה , לנוכח העובדה שחצי מ -14 מיליון הסעודים הם בני פחות מ - . 18 מסורת הנסיכים השליטים , שמחלצים את המדינה מכל בעיה על ידי פיזור כספים לכל עבר ( ואל תטרידו אותנו , בבקשה , בשאלות טפשיות בשעה שאנו עושים זאת ) , איבדה מכוחה אבל איש עדיין לא מצא לה חלופה . מצב זה של חוסר ודאות יצר מדינה חרדה שאינה משוכנעת כיצד עליה להיפתח לעולם , בעיקר למערב . לפתע עליה למצוא דרכים לרכך את המסורות הנוקשות שלה כדי להביא לצמיחת הכלכלה . היא זקוקה למקומות עבודה לדור חדש , שהוריו נימנמו מדושני עונג ליד השוקת הציבורית . היא צריכה לשקם את התשתית שלה - שבזמנו עוררה יראת כבוד - מערכת טרמינלים תת קרקעית בשדה התעופה , כבישים מהירים ותאי טלפון בלב המדבר . היא זקוקה לחשמל ומים כדי לצמצם את הפסקות החשמל ואת הקיצוב במים . במידה מסוימת העתיד תלוי בשאלה הלא פתורה איך לשמר את המונרכיה האבסולוטית לאחר שכל 44 בניו של מייסד השושלת , המלך עבד אל עזיז אל סעוד , ילכו לעולמם . וכעת , כאשר המשפחה המלכותית המורחבת מונה כ - 7 , 000 נסיכים , גם עולה השאלה עד מתי ימשיכו כמה מבניה להתייחס לממלכה כאל המועדון הפרטי שלהם . עושרה של המדינה , מאז גילוי הנפט , מתקיים בסמיכות לא נוחה ליסודות האסלאמיים הארכי - שמרניים בה . מעמד הסוחרים החילוני חי בעולמו שלו והארכי - שמרנים הדתיים בעולמם שלהם . הנקודות שבהן מתנגשים האינטרסים של שתי הקבוצות מצויות בתחום האפור . עסקי הביטוח - עסקים חשודים בעיני השמרנים משום שתאונות מבחינתם הן רצון האל - ממוקמים למשל מחוץ לחוקים הפורמליים , משום שהמסחר תלוי בהם . לעומת זאת , נהיגת נשים עדיין אסור מכיוון שמדובר בעניין של נוחות שאינו יכול להכריע התנגדות של אנשי דת שמרנים . " הדבר שממנו מתעלמים אנשים הוא שסעודיה אינה מדינה אסלאמית רגילה . היא הלב , המרכז , של כל המדינות האסלאמיות , " אמר ואהיב בינזגר , בן , 68 פטריארך של חמולת סוחרים בג ' ידה . עושרו ניכר דווקא בפרטים שקשה להבחין בהם - כמו חפתי הזהב שעל גלימתו הלבנה . " אבל אנו חייבים להחליט אם ברצוננו מתוך : עיתון " הארץ " , 9 בפברואר 2001
|
|