|
|
עמוד:177
דיבור ישיר ודיבור עקיף ( עמ ' 216 בספר לתלמיד ) ראו בתכנית הלימודים בחינוך הלשוני , עמ ' 73 - 71 הישג נדרש 8 נושא זה כולל בתוכו עניינים לשוניים ותקשורתיים חשובים ומגוונים , ויש בו אף פוטנציאל לעבודה יצירתית עם התלמידים . ציטוט דברים בשם אומרם – הדיבור הישיר , נחשב לאחד האמצעים הרטוריים החשובים בתקשורת האנושית . ההבחנה בין דיבור ישיר לדיבור עקיף , או בין דיבור ישיר לבין מה שאינו מסירת דיבור , משמשת קו גבול בין טיפוסי טקסטים או בין סוגות , כגון הבחנה בין דיאלוג ספרותי לבין סיפר ( נראטיב ) בסיפורת , או הבחנה בין דרמה ( ברובה – דיבור ישיר ) לבין ז ' אנרים ספרותיים אחרים . אופן השימוש בדיבור ישיר בדיווח החדשותי , לדוגמה , משמש כאחת התכונות המבחינות בין סוגים של אמצעי תקשורת . עיתונות הנוטה לדיווח דרמתי או סנסציוני תשתמש בשכיחות בדיבור ישיר בידיעות חדשותיות , ואילו עיתונות רצינית יותר תעדיף לתמצת את רוב הדברים ולמוסרם בפרפרזה בדיבור עקיף . כך או כך , טקסטים ( כגון הריאיון העיתונאי והכתבה , שבה משולב דיבור ישיר ) נטענים בחיות , מוחשיות ודרמתיות בזכות השימוש בתחבולת הדיבור הישיר . ההבחנה בין דיבור ישיר לעקיף אינה חדה , וכבר עמדו על כך חוקרים רבים . יש סוגים שונים ודרגות שונות של עירוב דיבור ישיר - עקיף . במילה טובה מאוד ו פישטנו את הבעיה והצגנו בעיקרון את ה " קצוות " ללא שילובים , עד כמה שניתן . מומלץ להציג לראשונה את הנושא לאו דווקא מתוך פרטים לשוניים נוקדניים , אלא בסיטואציות אותנטיות בין חברים בכיתה , או מתוך טקסטים שבהם נעשה שימוש בדיבור ישיר או עקיף . לדוגמה : תלמיד יספר על עצמו משהו , ואחר כך יתבקש חברו לדווח על כך , כלומר : לספר את אשר סיפר החבר . ייתכן דיווח בדיבור עקיף ( ' הוא אמר שהוא לא יבוא לשם ') או בדיבור ישיר ( ' הוא אמר : " אני לא אבוא לכאן " ' ) . ממילא יידרשו שינויים לשוניים לפי סוג הדיבור . ניתן לפנות לסיפורים שהתלמידים לומדים , לבדוק את הדיאלוגים שבהם ( הדיבור הישיר ) ולהמיר חלק מהם לדיבור עקיף . רצוי לשוחח על השינוי באפקט בעקבות השינוי בסוג הדיבור . העבודה על סגנון הדו - שיח בסיפור פותחת פתח לעיסוק מגוון בלשון , תקשורת ותרבות , ועל המורה להחליט עד כמה הלומדים בשלים לטיפול בעניינים הרלוונטיים שאנו מציעים כאן . עניינים חשובים לדיון : מרכיבי סיטואציה של שיחה , והשפעתם על הסגנון : הקרבה בין המשוחחים , תרומתם של גורמים כגון הבעות פנים , תנועות גוף , גיוונים בקול , המטען הרגשי המושקע בשיחה , הספונטניות ( לשון השיחה היא ביסודה לשון לא מתוכננת ולא ערוכה ) . המעברים מדיבור ישיר לדיבור עקיף רלוונטיים גם לדיווח החדשותי . לעתים קרובות קיים הבדל בין הכותרת הראשית של הידיעה החדשותית לבין כותרת המשנה באופן מסירת הדיבור : הכותרת הראשית עשויה להשתמש בדיבור ישיר , ואילו כותרת המשנה תשלים את הידיעה בדיבור עקיף . מקרים כאלה מספקים הזדמנויות טובות ומעניינות להכרת שני סוגי הדיבור ולתרגול המעברים מזה לזה . אנו מניחים שרוב התלמידים מסוגלים בעיקרון ליצור המרות מסוג דיבור לסוג דיבור , אך חשוב לתרגל באופן מסודר את המוסכמות הלשוניות של כל סוג : מיליות קישור בדיבור עקיף , כגון
|
|