עמוד:204

פעילות 16 הגמרא תולה את התנהגותו של הלל במידת הענווה שלו , ומעודדת אותנו לדבוק בדרכיו . כשהלל דיבר עם הנוכרים הוא לא חשב על עצמו ועל תחושותיו מהמצב , אלא ניסה להקשיב לאדם העומד מולו . בדרך זו הוא הצליח לקלוט את רצונו האמיתי של העומד מולו , לזהות את דמותו מעבר למילים ולמראה החיצוני , ולהגיע אל ליבו . אפשר לפתוח לשיחה ולשאול על סוגים של מורים ועל עמדות מורה : עד כמה קפדנות - יתר יכולה להרחיק תלמיד שרוצה ללמוד , עד כמה מורה שאינו שם את עצמו במרכז יכול לקרב אליו תלמידים , עד כמה הדרך ללבו של תלמיד כרוכה לעתים בוויתור על העקרונות ובהקשבה לצורך שלו וכו ' . פעילויות נוספות למתעניינים או לשיחה בכיתה א . כאמור , חילוקי הדעות נמשכו גם בדורות התלמידים של הלל ושמאי , שהשתייכו לפי דעותיהם ל " בית הלל " או ל " בית שמאי " . קראו את הקטע הבא מדברי חז " ל : בית .............. אומרים : אל ישנה ( ילמד ) אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר . ובית .............. אומרים : לכל אדם ישנה . שהרבה פושעים היו בהם בישראל , ונתקרבו לתלמוד תורה , ויצאו מהם צדיקים וחסידים וכשרים " . ב . מי אומר את המשפט הראשון – בית הלל או בית שמאיו ומי את המשפט השניו הסבירו לפי מה החלטתם . אבנים שחקו מים פעילות 17 כדאי לוודא שהתלמידים מבינים את הנקודות האלה במדרש : במשפט " אבנים שחקו מים " מבנה המשפט מהופך , ופירושו " מים שחקו את האבנים " . אפשר להביא דוגמאות להיפוך כזה : חלב שתו תינוקות , סיפור סיפרה אמא וכד ' . המהלך מ " אלף בית " אל " התורה כולה " הוא מהלך של הרחבה , מלימוד האותיות לפי הסדר , ואחר כך הטמעה ולימוד לא לפי סדר , דרך הבסיס לחוקי התורה ועד לתורה כולה . פעילויות 19 , 18 מטרת השאלות לחלץ ולהמשיג את הקשר בין השאלה ששאל רבי עקיבא והתשובה שניתנה לו לבין החלטתו ללמוד תורה . למעשה , מי שעונה לרבי עקיבא אומר לו , שמי שמכיר את התורה מכיר את העולם ; מי שלומד תורה מבין איך פועל העולם ( מים יכולים לשחוק אבנים ) . ר ' עקיבא מבין את התשובה הזו בשתי רמות : ברמה העניינית - הוא מבין שהלימוד יפתח לו פתח להבנת העולם . ברמה האנלוגית-מטאפורית - התשובה שהוא מקבל היא מעין הארה ( הנוגעת אולי בתסכול שהוא חש בשל גילו

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר