|
|
עמוד:128
פעילות 4 מומלץ לברר בתחילת השיחה או במהלכה שהשירים פחות או יותר ברורים , ושהתלמידים מבינים את המלים ואת הסיטואציה השירית . הדבר חיוני במיוחד בשיר " כינרת " , שגדוש במילים נדירות וקשות לפיצוח . כדאי לקרוא בקול שורות כמו " גם כי איוורש ואהלך שחוח , והיה הלב למשואות זרים " , ולעשות מעין תרגום למילים מוכרות , כמו " גם אם אהיה ענייה , אומללה ומדוכאת , לעולם לא אשכח כמה טוב היה לי בימים הרחוקים ההם על שפת הכנרת " . " התרגום " המדויק של השורה הזו קשה : גם אם אידלדל , אהפוך ענייה ודלה (" איוורש " - מהמילה " רש " , עני ) ואהיה כפופה ונמוכת - רוח ( " אהלך שחוח " ) , ואת הלב שלי ישיאו ( יפתו ) פיתויים של רעיונות אחרים , מקומות אחרים ( " משואות " , ככל הנראה מהמילה " השיא " , " פיתה " ) – עדיין לא אשכח ... כדאי לבקש מהתלמידים להזכיר מילים ושורות שלא הבינו , שסימנו לעצמם קודם לכן ושנשארו לא מובנות , ולכתוב אותן על הלוח + הסברים . פעילות 5 העבודה בזוגות , עלולה להיות קשה לתלמידים מסוימים . במקרה הצורך אפשר לתווך את השאלות לזוג תלמידים או לקרוא את כל השאלות במליאה לטובת קבוצה רחבה יותר של תלמידים . העבודה על השירים התחילה בקריאה אישית , והיא מתפתחת כאן לעבודה ולשיחה עם בן הזוג מהקבוצה עד לסיום בשיחה בקבוצה כולה . האינטראקציה בקבוצה מאפשרת גם דיבור אישי והחלפת דעות על השירים , ועוזרת בניסוח הכתוב של התשובות המשקפות תובנות על השירים . על השיר ואולי לא היו הדברים ... מאת רחל א . מטרת השאלה הראשונה לוודא שהתלמידים מבינים את הסיטואציה השירית . ב - ג . לעתים , הפער בין חיינו בהווה לחיינו בעבר כה גדול , עד שאנו כמעט מתקשים להאמין שאכן היו לנו אי פעם החיים ההם ( לטוב או לרע ) . זה הלך הרוח שמתוכו נכתב השיר , ושאלות אלו מנסות לשרטט אותו . ד . הפנייה מופיעה בשורה האחרונה גוף שני נוכח – " ההיית " . על השיר כנרת , מאת רחל א . נראה שהכותבת מתארת את המקום ברגעים ובתקופות שונות שלו : " מה ירבו פרחים בחורף " , " יש ימים " . ב . יש ניגוד בין תיאור החרמון המושלג ( קשיש לבן שיער ) לבין תיאור הדקל שעל שפת הכנרת ( תינוק שובב ) . ג . המשפט הנכון הוא כמובן השני . הדגש כאן הוא על מילת השאלה " האוכל " , והתלמידים מתבקשים לשים לב למשמעות שלה בשיר הזה . אם התלמידים מתקשים , אפשר להזכיר להם
|
|