|
|
עמוד:168
פיתוח , וניסיתי להכות בה שורש . כעת אני עומד לפני עזיבה . זה כמה חדשים לא שוחחתי עם איש פרט לפקידים . אפילו עם ילדי השיכון בו אני גר , לא הצלחתי לקשור קשר , למרות שהשתדלתי מאוד ") אף שהסיפור מסתיים בטוב , והבנות יחד עם האם מביאות לעולה החדש פרחים לשבת ומזמינות אותו לארוחת ערב הוא עלול ליצור תחושה של מועקה הנובעת מאופיו של המפגש הראשוני בין העולים . מומלץ לייחד זמן ולשוחח עם התלמידים על המורכבות של קליטת העלייה בשנות החמישים . אם בבית הספר לומדים עתה עולים חדשים , או באזור המגורים של התלמידים מתגוררים עולים , כדאי לשוחח על האופן בו פועלת החברה בימינו למען קליטת העלייה , ועל היחס של התלמידים עצמם לעולים . עץ הדובדבן השבור במרכז הסיפור שלוש דמויות : הנער דייב - תלמיד בית ספר , המורה שלו - פרופסור הרברט , ואביו של דייב . כשאחד החוואים מתלונן באוזני המורה שתלמידים גרמו נזק לעץ הדובדבנים בגנו , המורה מטיל על התלמידים קנס . דייב , שאין ברשותו הכסף , נאלץ להישאר בבית הספר אחרי הלימודים ולבצע עבודות ניקיון ; בכסף שישלם לו המורה יוכל לשלם את הקנס . דייב מאחר לשוב הביתה מבית הספר וסופג נזיפות מאביו , אך אינו מספר לו את האמת . האב מחליט לבוא למחרת היום לבית הספר ולדבר עם המורה : " הוא לא יהין עוד להשאירך אחרי הלימודים מפני שבן עניים אתה " . במרכז הסיפור – המפגש הטעון בין האב , חוואי פשוט , איש עבודה שהשכלתו מוגבלת לחשבון פשוט ולקריאה - כתיבה ושאינו מכיר או מעריך את בית הספר של בנו , לבין המורה , המייצג את העולם האקדמי . המפגש נפתח ברוח של עוינות ; האיכר מאיים שיירה בפרופסור , אך המורה פונה אל האב בכבוד , בטון ידידותי ואוהד , ומצליח להראות לחוואי את חשיבותם של לימודי הטבע והמדעים . המורה מצליח להעביר את האב מעמדה של התנגדות כעוסה לעמדה של אוהד ותומך , מאיר את עיני האיכר ומשנה את השקפת עולמו . על כך מעידה הפסקה שלפני האחרונה בסיפור .
|
|