|
|
עמוד:167
הרחבות והצעות להוראת הפרק החייכן פעילות 2 הפעילות ממקדת את התלמידים במאפיין המרכזי של הסיפור הקצר – הכתיבה החסכנית הנמנעת מפרטים ומתיאורים ומסתפקת לעתים ברמזים המובלעים בטקסט . הסיפור מתחיל בעיקר , ללא רקע או פתיח . הטקסט אינו מספק כלל פרטים על רגשותיו של החייכן כלפי הילדים בכיתה . אפשר לדעת הן מביטויים גלויים ( כמו " הוא לא צמצם את עיניו כדי סדק , הוא גם לא תקע אותן אי שם , בנקודה סמויה ; הוא עשה דבר שלא ייעשה , שלא ייאמן : הוא נעץ את מבטיו בפשטות בכל אחד מאתנו ) והן מרמיזות על האיפוק שאפיין את המספר . פעילות 5 הביטויים בגוף הפעילות מדגימים שימוש בלשון ציורית להבעת רגשות : הצירוף " סיננתי סינון של ארס " מופיע כחלק מתיאור מעשיו של הגיבור לאחר שהמורה הושיב את " החייכן " לידו , ואפשר להבין שהצירוף " נתקע בחמת זעם בחלון " מבטא כעס . *** בעקבות קריאת הסיפור הקצר של יצחק נוי וההתוודעות לסוגה , התלמידים מוזמנים לקרוא עוד שני סיפורים קצרים – מנקודת מבטו של ילד - ולהתבונן בהם הן מבחינת התוכן והן מבחינת מאפייני הסוגה בעזרת שאלות מכוונות . בעבודה עם תלמידים מתקשים או עם אלה המתקשים בשמירה על ריכוז ובקריאת טקסט ארוך כדאי להקדים פרטים על הסיפורים ועל עלילותיהם , כדי שיוכלו להימנע ממאמץ הקריאה עם שני טקסטים שמהם עליהם לבחור רק אחד . במקרים מסוימים כדאי לאסוף כמה תלמידים שבחרו אותו סיפור ולקרוא אותו באוזניהם . האדון החדש בשיכון הסיפור מתאר את תקופת העלייה ההמונית , בשנות החמישים מיד לאחר הקמת המדינה . תוך 18 חודשים בלבד הוכפלה האוכלוסייה של מדינת ישראל מ - 650 , 000 ל - 1 , 300 , 000 תושבים . העולים הגיעו בעיקר מן היבשות : אירופה , אסיה וצפון אפריקה ואף מאמריקה ואוסטרליה . הם הביאו מסורת תרבותית שונה מזו של התושבים הוותיקים . המפגש בין עולים וותיקים , ובין עולים לעולים ממקומות שונים עומד במרכז הסיפור שלפנינו . ההשפעה של העלייה ההמונית על הקולטים והנקלטים כאחד , היה אירוע משמעותי מאוד בתהליך התפתחותה של החברה הישראלית . במרכז הסיפור , שתי בנות : גאולה ומזל , הפוגשות בעולה חדש שתרבותו זרה להן . הן מכנות אותו בכינוי גנאי " קוקוריקו " , אמה של מזל מלינה על התנהגותו ( בעקבות קריאה של מכתב תלונה שכתב עולה חדש לעיתון בו הוא מתאר על מצבו העגום : " אני עולה חדש . הגעתי אל עיירת
|
|