|
|
עמוד:117
המקורות העבריים . הוא ליקט ועיבד אגדות וסיפורי עם עתיקים - עבריים ואחרים , והוסיף עליהם כיד הדמיון הטובה עליו . חשוב להרחיב ולהציג בפני התלמידים את היקף יצירתו של ביאליק " המשורר הלאומי " שהיה גם סופר , עורך ומתרגם שהשפיע על התרבות היהודית . פעילות 1 " משפט הביצה " הוא אחד מן הסיפורים בספר " ויהי היום " , קובץ האגדות של ביאליק שרובו ככולו עוסק בדוד המלך ובשלמה המלך , בסגנון מקראי ובהשראת המקורות היהודיים . "משפט הביצה " מציג עימות על רקע סמכות , חכמה ויוקרה בין אב לבן , בין המלך המצביא הגדול דוד לבנו הקטן שלמה . הסיבה לעימות – סכסוך בין שניים מרועי דוד , שאחד מהם שאל ביצה מחברו והתחייב להחזיר " אותה ועל כל תבואתה אשר תביא ביצה לבעליה עד המועד ההוא " . כעבור זמן בא המשאיל לדרוש את חובו ותבע הון עתק , כשלקח בחשבון את כל האפרוחים וכל צאצאיהם שהיו עשויים לבוא לעולם במשך השנים מכוחה של ביצה אחת . הסכסוך הובא בפני דוד המלך שגזר שעל השואל לשלם כדרישת המשאיל . כשהרועה המאוכזב יצא מבית המלך הוא פגש בילד שלמה ושיתף אותו בדאגתו . הילד החכם יעץ לשואל הביצה לעשות מעשה על דרך האנלוגיה , שיבהיר למלך ששגה ; עליו להתקרב למקום שחונים בו המלך וחייליו , ולזרוע פולים מבושלים , שכמו ביצה מבושלת – אינם יכולים לנבוט ולהצמיח יבול . במרכז הסיפור כאמור העימות בין דוד לבנו , שלא רק חלק עליו אלא הוכיח את טעותו בפומבי , בפני חייליו . למפגש בין האב הסמכותי לבנו החכם אך הצעיר מאוד פוטנציאל נפיצות גבוה , ומעניין לראות בסיפור איך המתח מתפרק . בנפשו של המצביא , גאוות האב גוברת על כעסו , הוא מכיר בטעותו ומודה לילד על כך שחסך ממנו עוול . הסיפור , הנוטע את דמויות האב והבן בהקשר של סמכות מזה וחכמה יתרה מזה - מקצין את חריפות העימות ; לתלמידים תהיה הזדמנות לבחון את יחסיהם עם הוריהם או עם מבוגרים סמכותיים אחרים , ואת היכולת של בני האדם למחול על כבודם , לסלוח , להתפשר או להודות בטעות גם במצבים שאינם מחמיאים להם . הסיפור נכתב בשפה קשה וזרה לתלמידים , לכן באפשרות המורה להחליט אם להתחיל בקריאה בקול בפני הכיתה , או להשמיע את ההקלטה של הסיפור כולו או של הקטע הראשון , ורק אחרי כן להפנות את התלמידים לפעילות בעקבות הקטע . בסיפור יש מילים וביטויים רבים שאינם מוכרים לתלמידים . ליד חלק מהם הוספנו פירושי מילים חלק מהם ניתן להבין מתוך ההקשר , והם מזמנים אפשרות לשיח סביב מילים בהקשר , לבחירת המורה . מעבר לכך , בקריאת הסיפור אנחנו מבקשים להצביע על כך שניתן להבין חלקים גדולים מהתוכן גם במצב שנותרו מילים או ביטויים בלתי ידועים . מוצע לשוחח עם התלמידים על כך בתום הפעילות על הסיפור , כדי להציף את האפשרות החשובה הזו – הבנת טקסט גם כשחלק מהמילים אינן ברורות .
|
|