|
|
עמוד:222
. 2 הנערים מרחוב פאל , מאת פרנץ מ וֹ לנאר , תרגם מרדכי ברקאי , זמורה -ביתן , 1984 בסדרה " מרגנית - ספרי מופת לילדים ולנוער " " כנופית הגן הבוטני , ובראשה פרי אץ ' הנורא והאחים פסטור בעלי האגרוף , מחליטה להשתלט על המגרש הריק כדי לשחק שם בכדור . כנופית הגן הבוטני בוטחת בכוחה העדיף , ואינה מביאה בחשבון את נכונותם של הנערים מרחוב פאל להגן על המגרש שלהם - ואת תבונתו של הנער העומד בראשם : יאנ וֹ ש ב וֹ קא . סיפור המאבק - פעולות הריגול , ההכנות למלחמה ומהלך הקרבות - הוא בראש ובראשונה סיפורו של ארנו נמצ ' ק , הטוראי היחיד בין הנערים מרחוב פאל וידידו הקרוב של יאנוש ב וֹ קא " ( מן הכתוב על הכריכה האחורית ) . על המחבר פרנץ מ וֹ לנאר ( 1952 – 1878 ) היה סופר ומחזאי יהודי הונגרי . למד מדעים ומשפטים , ואחרי מלחמת העולם הראשונה היה לעיתונאי מבריק . בבגרותו עקר לארצות הברית . "' מעולם לא שכחתי את חוצות בודפשט , בהם חיו ילדי העוני , הפרחחים היחפנים , שאתם ביליתי בילדותי ' , אמר מולנר . חוויות ילדותו אלה עוצבו על ידו באומנות בלתי רגילה באחד מספריו הראשונים , ואולי הטוב שבהם : הילדים מרחוב פאל ( ... ] ( 1907 ] סיפור אפי זה , שהוא מן המעולים שבסיפורי החבורה , כתוב בשאר רוח שיש בו נוסטלגיה רוויית עדנה , הומור ותוגה , והוא חושף את מובנם האמתי של ילדות ונעורים " ( מתוך לקסיקון אופק לספרות ילדים מאת אוריאל אופק , זמורה - ביתן מוציאים לאור . 1985 כרך ב , עמ ' . ( 366 על הספר הסיפור הנפלא שבמרכזו ערכי מוסר וחברה אוניברסאליים מתאר חבורת נערים בבירת הונגריה שלפני למעלה ממאה שנה . מציאות חייהם של הגיבורים הייתה שונה לחלוטין ממציאות חייהם של תלמידים היום - בישראל וגם בהונגריה . כדאי להסביר לתלמידים במידת האפשר את הפער בזמן : במציאות של נערי רחוב פאל לא היו מחשבים , טלפונים ומכשירי טלוויזיה , ברחובות שבהם התהלכו משכו סוסים קרונות נוסעים , בשמים שמעליהם לא נראו מטוסים . מלחמת העולם הראשונה פרצה שבע שנים אחרי זמן הסיפור . עולמם של נערי רחוב פאל היה צר יותר מבחינות רבות מעולמם של ילדי ימינו , אבל גם הם שיחקו בכדור ובמשחקי חבורות שבהם נאבקו על טריטוריות ועל כבודם ; גם הם השתובבו , דיברו וצחקו והתווכחו , המרו את פי הוריהם ומוריהם והתייחסו בכובד ראש לבעיות שהטרידו אותם . הסיפור נפתח ברגעיו האחרונים של יום הלימודים בבית הספר ; התלמידים כבר עסוקים באריזת חפציהם , בקול תיבת הנגינה העולה מן הרחוב ובחירות שמבטיח להם האביב שבחוץ . פתק העובר בכיתה מיד ליד מודיע על אסיפה שתתקיים באותו יום . בדרך הביתה שומעים הנערים מחברם נמצ ' ק שיום קודם לכן , כששיחק עם חברים בגולות בגן המוזיאון , הופיעו שני בריונים מהכנופיה של פרי אץ ' , הכריזו " אינשטנד ! " והחרימו את כל הגולות . החברים נושאים עיניים אל הנער 108 מילה גרמנית ששימשה בעגה של ילדי בודפשט ; בזמן הסיפור הייתה הונגריה חלק מהקיסרות האוסטרו - הונגרית , והגרמנית הייתה שפתה הרשמית . פירושה של " אינשטנד ! " - החרמה . משמעותה המעשית של ההכרזה היא שהגולות הן שלל מלחמה , שהן עוברות לידי החזק , ומי שיתנגד לכך יטופל באלימות .
|
|