|
|
עמוד:198
הרחבות והצעות להוראת הפרק המדרש " על קמצא ובר קמצא" פעילות 1 בחרנו להביא בפני התלמידים את המדרש כפי שהוא מופיע במקור - מסכת גיטין , ולצידו את העיבוד מספר האגדה . מאחר ומדובר במדרש מוכר , סביר להניח כי התלמידים יבינו את התוכן על אף הארמית . הצבת שתי הגרסאות של המדרשים זו לצד זו מאפשרת הבחנה בדמיון שבין שתי השפות . חשוב לקרוא את המדרש לתלמידים בכיתה , ולספר אותו שוב יחד עם התלמידים בשפת ימינו , על מנת לוודא ליתר בטחון שהטקסט ברור לכל התלמידים . פעילות 2 אפשר להזכיר לתלמידים שכבר עסקו בכינויים חבורים ב " סיפור הביצה " שכתוב בסגנון דומה . פעילות 3 הפעילות מאפשרת להבחין בדמיון שבין העברית לארמית , ולזהות מילים ארמיות שנכנסו לשפה העברית . פעילות 5 אפשר להקדים לפעילות זו שאלה על שלושת הניסיונות של בר קמצא לשכנע את המארח להשאירו בסעודה ולזהות את ההבדל בין ניסיון אחד לשני . פעילות - 7 הפנייה לפעילות מתוקשבת נושא הפעילות : כתיבה יצירתית ותיאורית המבוססת על " קמצא ובר קמצא " . שכתוב והרחבת הטקסט המצומצם של המדרש מדמיונם של התלמידים , כדי להפוך אותו למפורט וארוך יותר . הצנחנים בוכים פעילויות -8 10 היוצר חיים חפר כתב את השיר בעקבות פריצת הצנחנים לעיר העתיקה בירושלים , ושחרור הכותל במלחמת ששת הימים . פעילויות אלו הן פעילויות הטרמה לפני קריאת השיר והן נועדו ליצור סקרנות ועניין לצד מתן מידע שהוא חיוני לשם הבנת השיר . מומלץ להתעכב על פעילות 8 ולחדד את ההתבוננות בתצלום : במה נבדל הצנחן העומד במרכזו שימת לב ליד המונחת על כתפו , זווית הצילום ועוד . רצוי לעודד את התלמידים להראות את התצלום להוריהם ולשאול אותם אם הם מכירים את התמונה . את סבם וסבתם הם יכולים לשאול אם הם זוכרים את התקופה , ובמיוחד את ההתרגשות הרבה שאחזה באנשים ביום שבו הגיעו הצנחנים לכותל .
|
|