|
|
עמוד:120
צירופי סמיכות : שם מתאר שם ( עמ ' 96 בספר לתלמיד ) ראו בתכנית הלימודים בחינוך הלשוני , עמוד 69 הישג נדרש 8 צירוף סמיכות הוא מבנה קצר וחסכוני , היכול להביע יחסים סמנטיים מגוונים בין שמות עצם . מבנה זה שכיח מאוד בעברית , עד כי כמעט בלתי אפשרי " להסתדר " בלעדיו . אין הגדרה מדויקת לצירוף סמיכות , אך ניתן להכיר אותו ולהבדיל אותו מצירופים אחרים על - ידי תכונות דקדוקיות מובהקות . כדי להבליט את ייחודו הדקדוקי של צירוף הסמיכות , הדגמנו תחילה צירופי סמיכות שבהם לנסמך צורה מיוחדת , השונה מהצורה העצמאית של הנפרד , כגון ' מכשירי חשמל ' , אכסניית נוער ' . בצירופים כאלה מומחש המבנה של צירוף הסמיכות , שבו שם עצם אחד " נשען " - נסמך על שם העצם השני ( הסומך ) . את שמות מרכיבי צירוף הסמיכות – נסמך וסומך – יש להסביר לפי הגיון התלות הדקדוקית של השם הראשון בשני , ולא באמצעות שינון טכני או " פטנטים " לזכירה , שאינם מוסיפים כל ידע על הלשון . לצירוף הסמיכות תכונות דקדוקיות מיוחדות : א . התכונה הבולטת שבהן היא היידוע : בשונה מצירופי שם עצם ותואר , אין בסמיכות התאמה ביידוע בין מרכיבי הצירוף . צורן היידוע מצטרף רק לסומך , אך מבחינת המשמעות הוא מיידע את כל הצירוף ( לדוגמה : בת השכן ) . ב . הריבוי : אין התאמה במספר בין מרכיבי צירוף הסמיכות . ברוב המקרים נעשה ריבוי הסמיכות על - ידי נטיית הנסמך בלבד בצורת הריבוי . לדוגמה : בן הכפר > בני הכפר ; מכשיר חשמל > מכשירי חשמל ; בעיית בריאות > בעיות בריאות . יש חריגים לכלל זה – יש צירופי סמיכות שבהם נהוג לרבות הן את הנסמך והן את הסומך . לדוגמה : ראש עיר > ראשי ערים , אך גם ' ראשי עיר ' ; בית כנסת > בתי כנסיות ( כנהוג בלשון חז " ל ) , אך גם ' בתי כנסת ' . בעבודה עם התלמידים אפשר להסתפק בדרך הריבוי הרווחת – ריבוי הנסמך בלבד . ג . אין התאמה במין ובמספר בין מרכיבי הסמיכות : בת השכן , בן השכנה , בן השכנים וכד ' . על היעדר הטעם בצורת הנסמך אין אנו עומדים כאן , משום שזו תכונה היסטורית של צירוף הסמיכות , שאינה חיה במבטא העברית החדשה . כיום הדובר מתעכב באותו האופן על היסוד הראשון בצירוף הסמיכות ובצירוף שם עצם ותואר : בגד צמר ( צירוף סמיכות ) ו - בגד חדש ( לא צירוף סמיכות ) . לכן תכונה זו לא יכולה לשמש לתלמיד כאחד מסימני ההיכר של הסמיכות . אמנם נכון שתכונה היסטורית זו היא שגרמה לשמות העצם הנסמכים לשנות את צורתם ( תנועותיהם מתנהגות כתנועות הרחוקות מהטעם , כגון : דבר הפועל ) , ותוצר השינוי אכן חי בעברית החדשה . אך כיוון שההתניות הפונולוגיות של שינוי מילים המתרחקות מהטעם מסובכות מאוד , אין אנו נכנסים לסוגיה זו בבית הספר היסודי . עם זאת אנו מתעכבים על צורות אופייניות של נסמכים , כמו נסמך שם עצם בנקבה , נסמך שם עצם ברבים זכר , ועוד .
|
|