|
|
עמוד:149
תשומת לב פנימית למה ש " תופס " אותנו בשיר . אפשר גם להציע לתלמידים לקרוא בקול למי שיושב לידם . אם זה בכל זאת לא מצליח - אפשר לבקש מהתלמידים לדבר על הבחירה בשיר כמכלול . פעילות 4 בשיחה ב כיתה כדאי להזכיר את מאפייני השירים שאליהם התייחסו בשאלה , 1 ולראות אם יש לתלמידים תובנות חדשות . העניין יזכה למיקוד בשאלה , 6 אבל יתכן שלתלמידים יהיה מה לומר כבר עכשיו . פעילות 5 חלוקה לקבוצות : בעיקרון , אפשר לקבץ לקבוצה אחת תלמידים שבחרו באותו שיר , אולם זה לא המהלך כאן . מטרת הפעילות היא לקבץ יחד תלמידים שבחרו בשירים שונים , וככאלה הם מעין " שגרירים " של השירים : הם מגיעים עם איזו נטיית לב כלפי השיר שבחרו , איזו תחושה או הבנה לגביו , וזוהי תרומתם העיקרית לקבוצה שעובדת על השיר הזה . השאלות נועדו להזמין את התלמידים להתבונן בדקויות : דרכי הבעה של רגש בשיר , ייחוד לשוני , הפורמט הקצר ( שתובע פתיחה וסיום ממוקדים ) , היותם של שירים רבי משמעות באופן שמקשה על תמצותם למשפט - שניים וכד ' . אפשר להציע לקבוצות שסיימו את העבודה או למתקדמים : לענות על שאלות אחרות ו / או לבחור בשירים אחרים מאלו שעבדו עליהם . לבחור בשיר שאף אחד מחברי הקבוצה לא בחר בו או לא אוהב – ולראות מה קורה בתהליך העבודה עליו לבחור כל אחד או ביחד בשיר שהם לא אוהבים ולנסות להסביר ולנסח מה הם לא אוהבים בו ( ואולי יוכלו להיעזר לשם כך בנקודות המבט שהשאלות מציעות ) פעילות 6 שיחת הסיכום מורכבת מ שני חלקים : . 1 רפלקסיה על התהליך האישי / קבוצתי . זו גם ההזדמנות לוודא שהשירים הובנו באופן כללי לפחות . . 2 שאלה מסדר גבוה יותר של המשגה והכללה על " מה זה שיר " - בעזרת ההשוואה לעמדות שלהם בתחילת השיעור והציטוט מלאה גולדברג . בעניין ההשוואה לעמדותיהם בתחילת השיעור : אפשר לבקש מהתלמידים להסתכל במה שכתבו במחברת או להביט על מה שכתוב על הלוח בהתאם לפעילות שנעשתה בתחילת השיעור . אפשר לבקש שיביאו דוגמאות למקומות שבהם דעתם השתנתה ( למשל : חשבתי ששירים תמיד כתובים בחרוזים אבל בשירים של נעים עריידי וחיה שנהב – בכלל אין חרוזים ) .
|
|