|
|
עמוד:113
אפשר לשאול את התלמידים אם הם מכירים מיתולוגיות של עמים נוספים . יתכן שחלקם שמעו או קראו על המיתולוגיה המצרית ; או ראו סרטים שבהם יש אזכורים למיתולוגיה הנורדית - סקנדינבית כמו " תור " ו " הנוקמים " ( שבו מופיעים האלים תו ר ולוקי . ) לתלמידים שיגלו עניין מיוחד בנושא הפרק אפשר להציע לחפש ברשת מידע על מיתוסים של עמים אחרים פעילות 7 השאלה הזו משרטטת תנועה מהכללי אל הפרטי , או מהכללה אל דוגמה קונקרטית . ההכללה נמצאת בטקסט המידע , וההדגמה – בסיפורים . התלמידים , שקראו טקסט מידע שבו נוסחו אמירות כלליות על המיתולוגיה , מתבקשים עכשיו לזהות מופעים קונקרטיים ( דוגמאות ) של האמירות האלה . בעבודה עם תלמידים מתקשים אפשר לקרוא את הפסקה בקול ולשאול על יחסה לסיפורים . למשל : על המשפט " חלק מהסיפורים ארוכים ויש בהם דמויות רבות , וחלק מהסיפורים קצרים ויש בהם מעט דמויות " אפשר לשאול : אז מה אתם יכולים להגיד על אורך הסיפורים שקראתם ? והאם באמת ראיתם שבסיפור אחד יש הרבה דמויות , ובאחר מעט ? באיזה ? לפני שהתלמידים מתחילים לעבוד כדאי להפנות את תשומת לבם לביטויים מסייגים , כמו " לא אחת " , או " חלק מהסיפורים " – שמצבי עים על כך שלא כל סיפור צריך להדגים את כל מה שנאמר בפסקאות המצוטטות . אחרי העבודה אפשר לחזור ולהצביע על כך שהכללה אינה משתקפת תמיד במלואה בדוגמאות הקונקרטיות . כך , למשל , נראה שהמשפט " לא אחת הם נוהגים בחוסר צדק , באכזריות או באדישות לגורל בני האדם " מתאימה לסיפור על סוס העץ – אך לא לסיפור על מידס . ההצעה לרשום את הנושאים שהועלו בפסקה היא אכן רק הצעה וכדאי להדגיש זאת . יש תלמידים שהצורך להמשיג בכתב יקשה עליהם ; כשהסיפורים טריים בזיכרונם הם יעשו את הקישורים גם בלי לכתוב . פעילות 8 אפשר להקדים לפעילות הזו שיחה קצרה בכיתה , שבה מגששים ובודקים אם התלמידים בכלל חשו שיש הבדלים בין הסיפורים . ייתכן שלא יצליחו לנסח זאת בשלב זה , אבל התחושה הראשונית שלהם יכולה לתרום לדיון ולהבנה . אפשר להתחיל את הפעילות של השוואת הסגנונות בפורום הכיתתי , בהנחיית המורה , לבדוק ביחד את אחד הפרמטרים – למשל קיום דיאלוגים – ולשלח את התלמידים להתנסות אישית אחרי ההתנסות המשותפת . כדאי לשאול את התלמידים ולעודד אותם לספר אם הם מרגישים שיש עוד הבדלים בסגנון של הסיפורים , והם לא מצליחים לנסח זאת בבהירות .
|
|