|
|
עמוד:134
מעברים ממבעים סבילים למבעים פעילים בעלי נושא סתמי בהקשרים שונים . בבדיקת הקשר בין הנושא הסתמי לצורות הסביל אפשר להיווכח , שאין הן תמיד ב נות המרה , כיוון שבפוטנציה כל אחת מהן מסמנת משמעויות תקשורתיות שונות : או בני אדם באופן כללי ( נושא לא מוגדר ) , או נושא מסוים ומוגדר שמבקשים להשמיטו , אם מדיסקרטיות או מכיוון שהוא נתפס כבלתי חשוב . יש לעגן את התרגול הדקדוקי בהקשר התקשורתי , ולדון בתפקיד ובתוכן של המבנים הלשוניים בהקשרים שונים . על מילות קישור אחדות יש להימנע מלטפל במיליות קישור כרשימות מקובצות של מיליות נרדפות לציון יחס לוגי מסוים . טיפול טכני מסוג זה רווח בבית הספר , וספק אם אפשר להפיק ממנו תועלת . לטיפול במיליות קישור מטרות אחדות : א . אמצעי להעמקת הה בנה של טקסטים . גם אם התלמידים תופסים אינטואיטיבית את טיב הקישור הלוגי בין עניינים בטקסט , התרגול דוחף אותם להתעמק בטקסט בכלל , ולחשוף את הקשר בין ענייניו בפרט . ב . העשרת אוצר המילים , ובמקרה הנידון – הכרת מיליות קישור נרדפות להבעת יחס לוגי נתון , ולימוד ההבדלים הסמנטיים או הסגנוניים שבין המיליות . ג . טיפוח רגישות סגנונית למשלבים : חלק ממילות הקישור אופייניות ללשון הכתב העל - תקנית , חלק הן מילים שימושיות יום - יומיות . ד . טיפוח כישורי הכתיבה , על - ידי תרגול אקטיבי של חיבור מבעים בעלי מיליות קישור ביחסים לוגיים שונים , ובשימוש בחלופות לפי צורכי התוכן והסגנון . המלצה לפעילות נוספת הציגו לתלמידים תמונות ובקשו מהם לתת לכל תמונה כותרת בעזרת משפט פעיל ומשפט סביל . לדוגמה : כמבוגרים התצלום של הבולען מזמן שימוש בסביל בולען ( בור ) נפער / התגלה בכביש , ואילו התצלום השני שימוש בפעיל מישהו חופר בור או איש מחזיק באת חפירה . עם זאת אין תשובה נכונה וייתכן שהצעות התלמידים יהיו שונות . יש לקבל כל משפט שנכון דקדוקית ומתאים לתצלום .
|
|