|
|
עמוד:121
פיתויים של רעיונות אחרים , מקומות אחרים ( " משואות " , ככל הנראה מהמילה " השיא " , " פיתה " ) – עדיין לא אשכח ... כדאי לבקש מהתלמידים להזכיר מילים ושורות שלא הבינו , שסימנו לעצמם קודם לכן ושנשארו לא מובנות , ולכתוב אותן על הלוח + הסברים . פעילות 5 העבודה בזוגות , עלולה להיות קשה לתלמידים מסוימים . במקרה הצורך אפשר לתווך את השאלות לזוג תלמידים או לקרוא את כל השאל ות במליאה לטובת קבוצה רחבה יותר של תלמידים . העבודה על השירים התחילה בקריאה אישית , והיא מתפתחת כאן לעבודה ולשיחה עם בן הזוג מהקבוצה עד לסיום בשיחה בקבוצה כולה . האינטראקציה בקבוצה מאפשרת גם דיבור אישי והחלפת דעות על השירים , ועוזרת בניסוח הכתוב של התשובות המשקפות תובנות על השירים . על השיר " ואולי לא היו הדברים " ... מאת רחל א . מטרת השאלה הראשונה לוודא שהתלמידים מבינים את הסיטואציה השירית . ב - ג . לעתים , הפער בין חיינו בהווה לחיינו בעבר כה גדול , עד שאנו כמעט מתקשים להאמין שאכן היו לנו אי פעם החיים ההם ( לטוב או לרע ) . זה הלך הרוח שמתוכו נכתב השיר , ושאלות אלו מנסות לשרטט אותו . ד . הפנייה מופיעה בשורה האחרונה גוף שני נוכח – " ההיית " . על השיר " כנרת " , מאת רחל א . נראה שהכותבת מתארת את המקום ברגעים ובתקופות שונות שלו : " מה ירבו פרחים בחורף " , " יש ימים " . ב . יש ניגוד בין תיאור החרמון המושלג ( קשיש לבן שיער ) לבין תיאור הדקל שעל שפת הכינרת ( תינוק שובב ) . ג . המשפט הנכון הוא כמובן השני . הדגש כאן הוא על מילת השאלה " האוכל " , והתלמידים מתבקשים לשים לב למשמעות שלה בשיר הזה . אם התלמידים מתקשים , אפשר להזכיר להם את השימוש שלנו במילה " איך " – איך אוכל לשכוח אותך , איך אוכל להספיק – שמצטרפת לשאלות רטוריות , ומשמעותה במקרים אלו היא בעצם " לא " . ד . כדאי להצביע על השימוש בגוף שני נוכח : " הושט היד וגע בם " " האוכל לבגוד בך , האוכל לשכוח " . כדאי להסב את תשומת לב התלמידים לכך שאלו שתי פניות שונות לנמענים שונים - הראשונה יכולה להיות מובנת גם כפנייה של הכותבת לעצמה , והשנייה היא כמובן לכינרת .
|
|