|
|
עמוד:73
ב . שלבים במדידה ברוב המדידות מבחינים בארבעה או חמישה שלבים : . 1 השוואה ישירה בשלב זה משווים ממד מסוים בשני עצמים בלא ציון המידה המדויקת . לדוגמה , כדי לקבוע בהשוואה ישירה מה ארוך יותר , העט או העיפרון , יש להניח אותם זה בצד זה באופן שיהיה להם קו התחלה משותף . כך ניתן לקבוע אם העט ארוך מהעיפרון , קצר ממנו או שווה לו באורכו . תוצאת המדידה בשלב זה היא שעצם אחד " ארוך " מעצם אחר , " קצר " ממנו או " שווה " לו . אין שום מידע מספרי ( למשל , אין אנו יודעים פי כמה ארוך או פי כמה קצר ) . לא בכל מקרה אפשר לבצע השוואה ישירה בין כל שני נמדדים . לפעמים אי - אפשר להביא את שני הקטעים המושווים זה לצד זה , למשל , כאשר הם מצוירים על דף אחד . אי - אפשר להשוות בהשוואה ישירה גם כאשר יש הפרדה בין שני קטעים במקום או בזמן . לדוגמה : אי - אפשר להשוות בהשוואה ישירה את הגובה של ילד בסוף כיתה א ' לגובהו של אותו ילד בסוף כיתה ב ' . כמו כן אי - אפשר להשוות בהשוואה ישירה את האורך של לוח התלוי בכיתה אחת לאורך של לוח התלוי בכיתה אחרת . . 2 השוואה בעזרת מתווך אחת הדרכים להשוות בין שני נמדדים , כאשר אי - אפשר להשוותם באופן ישיר , היא שימוש במתווך . לדוגמה , רוצים להשוות את אורכי הקטעים א ו - ב : אפשר לסמן על פס קרטון את אורכו של קטע א , ולהשוות את הסימון שעל הפס לאורך של קטע ב . פס הקרטון משמש כאן מתווך . חשוב לבחור מתווך המבליט את הממדים שרוצים למדוד ויכול להתאים את עצמו לעצמים הנמדדים ( מבחינת המקום , הזמן או הצורה ) . לדוגמה : להשוואת אורכים נבחר מתווך המבליט את האורך ( פס קרטון , חוט וכדומה ) ואפשר להעבירו ולהתאימו לכל אחד מהנמדדים . בהשוואה בעזרת מתווך , כמו בהשוואה הישירה , תוצאת המדידה היא שעצם אחד " גדול" מעצם אחר , " קטן " ממנו או " שווה " לו מבחינת הממד הנמדד , אך אין עוסקים כאן בגודל ההפרש בין המידות או באמירה המפורשת של מידתו של עצם מסוים . לצרכים אלה יש להשתמש ביחידות מידה , כפי שנראה בהמשך . . 3 מדידה ביחידות מידה שרירותיות בשלב זה אנחנו מייחסים לעצם מספר המציין את מידת העצם הנבדק . לדוגמה : כדי לענות על השאלה מה אורך העט , עלינו לקבוע יחידת מידה . יחידת המידה במקרה כזה היא אורך של קטע כלשהו שנוכל לבחור כרצוננו .
|
|