ג. הכרת גופים

עמוד:17

ב . דיון : איזה גוף יכול להיות תחתית של מבנה ? המורה מבקשת מהתלמידים למיין את הגופים שבאוסף לכאלה שיכולים להיות תחתית של מבנה ( כלומר , אפשר להעמיד עליהם גוף אחר ) וכאלה שאינם יכולים להיות תחתית של מבנה ( כלומר , אי אפשר להעמיד עליהם שום גוף אחר ) . חשוב שהתלמידים ינמקו את החלטתם . הנימוקים של התלמידים יכולים להסתמך על הניסיון בבנייה , למשל : " הנה , הנחתי את החרוט , ורואים שאי אפשר להעמיד עליו שום גוף , כי אם אנסה , אז הוא ייפול . " ג . תיאור מבנה . 1 המורה בונה מבנה מ 3 או 4 גופים , מסתירה אותו ומתארת את המבנה שלה במילים . למשל : בקומה הראשונה הנחתי קובייה , עליה — תיבה א ובקומה העליונה — חרוט ב . התלמידים צריכים לבנות מבנה לפי התיאור של המורה . לאחר הבנייה אפשר להשוות את המבנים של התלמידים למבנה של המורה . ייתכן שהמבנים יהיו שונים , מכיוון שיש כמה אופנים להניח את תיבה א . כדאי לשוחח על הדמיון ועל השוני בין המבנים השונים שבנו תלמידים שונים לפי אותן הוראות . . 2 אותה פעילות — אך המורה מבקשת מאחד התלמידים לתאר את המבנה שבנתה . . 3 אותה פעילות — אך הפעם התלמידים עובדים בזוגות : אחד בונה את המבנה ומתאר אותו , והאחר בונה מבנה לפי התיאור הזה . בפעילויות אלה מקצת התלמידים יבינו - שאם ברצונם לבנות " מבנים זהים " , לא די לציין את שמות הגופים שמהם המבנה בנוי - לעתים צריך לתאר את אופן הנחתם של הגופים במבנה . חשוב לעודד את התלמידים המבקשים לחדד את התיאורים של המבנים . עמודים -12 10 פעילות 1 כאן התלמידים צריכים להתאים לכל סרטוט את אחד הגופים שבנו ולכתוב את השם הרשום על הגוף מתחת לסרטוט שלו . באוסף יש , בין השאר , כמה זוגות גופים המסומנים באות א או ב ( תיבות , גלילים , חרוטים ופירמידות מרובעות ) . בשלב זה סימון האותיות נועד רק לעזור ביצירת שפה משותפת כשעוסקים בפעילויות השונות . לפיכך אם תלמידים אחדים לא יציינו כאן איזו משתי התיבות , למשל , מתאימה לסרטוט או יטעו בציון התיבה - אפשר לקבל את תשובותיהם כנכונות . בהמשך יתבקשו התלמידים לבחור גוף מסוים מהאוסף ולא רק לזהות אותו , ואז תהיה חשיבות רבה להבחנה בין גוף המסומן באות א או ב .

קודם  |  הבא