|
|
עמוד:192
דשא נחמדות בכל מקום , עצים ענפים המניבים פירות עסיסיים וריחניים , תיבות של פרחים ססגוניים בכל עבר וציפורים בעלות נוצות נדירות ומבריקות שרו והתעופפו בין העצים והשיחים . במרחק קטן משם זרם פלג קטן , שוטף ומבעבע בדרכו בין גדות ירוקות" . ( 13–14 ) התברר שהבית נחת על המכשפה הרעה של המזרח והרגה , לשמחת לבם של יושבי הארץ הנפלאה ושל ידידתם , המכשפה הטובה מן הצפון . לאחר שהריעו לדורותי , וביקשו ממנה לנעול את נעליה הכסף של המכשפה המתה , הסבירו אנשי המקום לדורותי שכדי לחזור אל הדודים בקנזס עליה לבקש את עזרת הקוסם הגדול עוץ שחי בעיר הברקת . המכשפה הטובה נשקה לה נשיקת קסם שתגן עליה במסע , ודורותי וטוטו יצאואל עיר הברקת בדרך הלבנים הצהובות . בחלק הראשון של המסע ( מהפרק השלישי ועד סוף הפרק השישי , ( מתוארת הצטרפותם של שלושה שותפים למסע לעיר הברקת ; הראשון שמצטרף אל דורותי הוא דחליל עשוי שק וממולא קש , שהיה תקוע על מוט באמצע שדה תירס . הדחליל , ששמע לאן מועדות פניה של הילדה , הצהיר " אני לא יודע כלום . את מבינה , אני ממולא , אז אין לי בכלל מוח" ( 29 ) וביקש להצטרף אליה כדי שהקוסם הגדול עוץ ייתן לו מוח . בהמשך הדרך פגשו השניים חוטב עצים , שבגלל כישוף נקטעו איברי גופו והפחח התקין לו איברים מפח . איש הפח הצליח לנוע ללא קושי , אבל השתוקק שיהיה לו לב . " בלי לב אי אפשר לאהוב " , אמר איש הפח , " ולכן באתי לכלל החלטה לבקש מעוץ לתת לי לב" . ( 46 ) המצטרף האחרון היה אריה , שתחילה זינק לאמצע הדרך והפחיד את שלושת הצועדים , עד שהעיד על עצמו שאינו אלא פחדן . לאחר ששוחח עם שלושת החברים החליט לבקש מהקוסם הגדול אומץ לב . בחלק השני של הסיפור , מהפרק השביעי עד סוף הפרק התשיעי , מתקדמים שלושת השותפים למסע בדרך הלבנים הצהובות . הם עוברים יחד הרפתקאות , מתגברים על קשיים וניצלים מסכנות . במהלך הקריאה כדאי להפנות את תשומת לבם של הילדים להתנהלותם של דורותי וחבריה . הדחליל , שלא היה לו מוח , השמיע דברי טעם ורעיונות בעלי ערך גם ללא מוח " אמיתי : " למשל , " אם הדרך הזאת נכנסת פנימה , היא חייבת לצאת החוצה" אמר הדחליל כדי לעודד את דורותי עם כניסתם ליער הגדול (; 35 ) במקרה אחר מצא דרך לגשר על גיא עמוק בגזע עץ ולחלץ את חבריו מסכנה (; 60 ) איש הפח , שלא היה לו לב , הזיל דמעות בעצב לאחר שמעך בטעות חיפושית ( 53 ) והתחנן לבל יצוד האריה צבי (; 56 ) האריה שהצהיר על פחדנותו התנדב לקפוץ מעל תהום עמוקה כשחבריו למסע על גבו ולהעבירם כך אל הצד האחר , ( 56 ) והציע לקפוץ אל הנהר ולגרור אל החוף בשחייה את הרפסודה שנסחפה עם הזרם ועליה חבריו . ( 68 ) גם לבביותה של דורותי ונכונותה לעזור בולטות לאורך הסיפור : אל איש הפח פנתה " בקול רך , מפני שהקול העצוב שדיבר בו האיש נגע אל לבה" , ( 41 ) היא עזרה לדחליל המוכה לעמוד על רגליו והשיבה אותו לצורתו . ( 48 ) יצורים שונים שהשותפים למסע נוהגים בהם בהגינות ( עכברים , ( 74 מחזירים להם טובה תחת טובה . העכברים , למשל , מחלצים את האריה משדה הפרגים הקטלניים . ( 79 ) לאחר האפרוריות שאפיינה את סביבתה של דורותי - אנושית ופיזית - ארץ עוץ מתוארת כמקום נעים ומאיר פנים בדרך כלל , וצבעוני במידה יוצאת דופן . הנוף משתנה לחלוטין כשהחברים נכנסים לעיר הברקת : " לאורך הרחובות נמשכו בתים יפים בנויים כולם שיש ירוק ומשובצים אבני ברקת מנצנות [ ... ] שמשות החלונות היו מזכוכית ירוקה ; אפילו לשמיים שמעל העיר היה גוון ירוק , וקרני השמש היו ירוקות [ ... ] וכולם היו לבושים בגדים ירוקים והיה להם עור ירקרק" . ( 93–94 ) הירוק הוא ניגוד מובהק , סמלי , לאפרוריות של קנזס ומשקף גם את נוכחות הקסם בקרבת עוץ הגדול .
|
|